חדשות מהשטח  
 
       
  14/08/2007
סטטוס הליכים משפטיים
 
  29/05/2007
סטטוס הליכים משפטיים
 
  03/01/2007
סטטוס הליכים משפטיים
 
  27/12/2006
גדר הביטחון במספרים, סיכום תקף לסוף 2006
 
  13/12/2006
הגדר בא-רם חיונית לביטחון
 
  12/12/2006
סטטוס הליכים משפטיים
 
  26/11/2006
בג"ץ נותן "אור ירוק" לגדר עוטף ירושלים
 
  05/11/2006
סטטוס הליכים משפטיים
 
  26/10/2006
בג"ץ אישר את תוואי גדר הביטחון (קטע באורך 6 ק"מ) באזור עמנואל וקרני שומרון
 
  10/09/2006
בג"ץ דחה 7 עתירות נגד תוואי גדר הביטחון
 
  15/08/2006
תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  31/07/2006
תוואי גדר הביטחון באזור בית ג'אלא
 
  31/07/2006
תוואי גדר הביטחון באזור גבעון החדשה בג"צ 3758/04 ו- 5170/06
 
  27/07/2006
אישור להקמת גדר קבועה באזור ביר נבאללה בג"צ 3139/06
 
  18/07/2006
תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  17/07/2006
הקמת הגדר באזור אריאל
 
  06/07/2006
בג"צ מאשר מיקום מסוף תרקומיה (בג"צ 396/05)
 
  06/07/2006
בג"צ מאשר תוואי גדר הביטחון בדרום הר חברון (בג"צ 399/06)
 
  22/06/2006
תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  15/06/2006
פסיקת בג"ץ 1844/06 רינאווי
 
  25/05/2006
סטטוס עתירות בנושא מרחב התפר
 
  22/05/2006
תוואי גדר הביטחון מירושלים למעלה אדומים
 
  21/05/2006
מתחדשת הקמת הגדר באזור בית אריה- עופרים
 
  30/04/2006
החלטת הממשלה בנוגע לתוואי גדר הביטחון
 
  25/04/2006
סטטוס עתירות בעניין גדר הביטחון
 
  22/03/2006
גדר הביטחון בגזרת אריאל
 
  13/03/2006
גדר הביטחון באזור בודרוס ושוקבא
 
  01/03/2006
סטטוס עתירות בעניין מרחב התפר
 
  02/02/2006
אזרוח מסוף הסחורות בשער אפריים
 
  02/02/2006
סטטוס עדכני של עתירות בנושא גדר הביטחון
 
  15/01/2006
אזרוח המעברים
 
  12/01/2006
תמונת מצב על גדר הביטחון : נכון ל- ינואר 2006
 
  09/01/2006
חידוש עבודות הקמת הגדר באזור מכבים-רעות
 
  14/12/2005
בניית גדר הביטחון בכפר ענתא
 
  08/12/2005
טכנולוגיות למעברים
 
  08/12/2005
גדר הביטחון- סטטוס
 
  01/11/2005
עתירות מרחב התפר- סטטוס עדכני
 
  15/09/2005
בג"ץ 7957/04 אלפי מנשה
 
  14/09/2005
סיור פרדה של מנכ"ל משרד הביטחון מגדר הביטחון
 
  25/08/2005
תוכנית משרד הביטחון לאזרוח המעברים - יוצאת לדרך
 
  09/08/2005
סטטוס עדכני של עתירות בעניין מרחב התפר
 
  08/06/2005
מתאפשרת הקמת גדר הביטחון מדרום לפסגת זאב
 
  31/05/2005
חידוש העבודה באזור בודרוס בעקבות ביטול צו הביניים
 
  28/02/2005
עמדת המדינה ביחס לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג
 
  20/02/2005
תוואי גדר הביטחון אושר היום ע"י ממשלת ישראל
 
  08/02/2005
בג"ץ חוזר בנושא בית סוריק 426/05
 
  03/02/2005
חידוש עבודות בינוי סביב קבר רחל
 
  02/01/2005
משרד תיאום חדש לפלסטינים ב"עוטף ירושלים"
 
  25/11/2004
חודשה עבודת בינוי הגדר באזור צור באהר
 
  28/09/2004
עבודות בינוי של גדר הביטחון
 
  24/09/2004
גדר הביטחון וסיכול פיגועי טרור
 
  14/09/2004
אחזקה אזרחית לגדר הביטחון
 
  14/09/2004
קטעי חומה בגדר הביטחון
 
  01/09/2004
גדר הביטחון - הקטע הדרומי
 
  17/08/2004
גדר המצילה חיים
 
  09/07/2004
בינוי הגדר מהר אבנר לטירת צבי
 
  01/07/2004
אפקטיביות גדר הביטחון בצמצום פיגועים
 
  01/07/2004
פסיקת בג"צ בנושא גדר הביטחון
 
  22/02/2004
פירוק הגדר ממזרח לבקה אל שרקייה
 
  10/02/2004
בינוי גדר הביטחון
 
  10/12/2003
תקציב המשכי לגדר הביטחון בגלבוע
 
  12/11/2003
התחלת עבודות שלב ג' של מרחב התפר
 
  10/10/2003
עוטף ירושלים מזרח
 
  8/10/2003
אושר תוואי מרחב התפר ע"י הממשלה
 
  2/10/2003
גדר ביטחון מספקת מענה לטרור
 
  29/9/2003
בניית מכשול מרחב התפר בירושלים
 
  24/8/2003
החלו העבודות בתוואי עוטף ירושלים מזרח
 
  13/8/2003
עובדות ומספרים
 
  10/8/2003
גובש פתרון הנדסי לגלישת הקרקע בכביש מי עמי
 
  31/7/2003
משרד הביטחון וצה''ל השלימו את שלב א' בפרוייקט ''מרחב התפר''
 
  26/6/2003
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') עמוס ירון, ועימו נציגי משרד הביטחון וצה"ל
סיירו ב"מרחב התפר" במטרה לעמוד על קצב התקדמות הפרוייקט
 
  11/5/2003
שלב א' של פרוייקט "מרחב התפר" מתקדם בצעדי ענק
לקראת קו הגמר- יולי 2003
 
  14/4/2003
האחריות על קו התפר הועברה ממג"ב לצה"ל
 
  10/4/2003
וועדת החוץ והביטחון של הכנסת סיירה ב"מרחב התפר"
ביום חמישי 10 באפריל 2003.
 
  20/3/2003
478 כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי)
וכ- 4000 איש עובדים היום בפרוייקט מרחב התפר
 
  16/3/2003
ממשלת ישראל סיירה ב"מרחב התפר"
בגזרת סאלם- איבתן
 
       
     
  סטטוס הליכים משפטיים
 
  14/08/2007    
       
  להלן תמונת המצב בנוגע להליכים משפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון נכון ל-14.08.07.

26 עתירות כנגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 7 עתירות ביחס ל"עוטף ירושלים"
  • 2 עתירות ביחס לתיקון תוואי בשלב א'
  • 2 עתירות ביחס לשלב ג' 1
  • 8 עתירות ביחס לגוש עציון
  • 2 עתירות ביחס לג'בעה - שומריה
  • 3 עתירות ביחס לשלב ד' 3
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים
בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת ביחס להקמת מעברים (מעבר הל"ה).

בסוגיית "מקרם חיים" תלויות ועומדות 12 עתירות, שתיים מהן כלליות ו-10 עתירות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים".

עד כה טופלו 110 עתירות נוספות ביחס לתוואי גדר הביטחון.
       
     
     
  סטטוס הליכים משפטיים
 
  29/05/2007    
       
  להלן תמונת המצב בנוגע להליכים משפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון נכון ל-29.5.07.

27 עתירות כנגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 7 עתירות ביחס ל"עוטף ירושלים"
  • 2 עתירות ביחס לתיקון תוואי בשלב א'
  • 3 עתירות ביחס לשלב ג' 1
  • 8 עתירות ביחס לגוש עציון
  • 2 עתירות ביחס לג'בעה - שומריה
  • 3 עתירות ביחס לשלב ד' 3
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים
בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת ביחס להקמת מעברים (מעבר הל"ה).

בסוגיית "מקרם חיים" תלויות ועומדות 12 עתירות, שתיים מהן כלליות ו-10 עתירות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים".

עד כה טופלו 108 עתירות נוספות ביחס לתוואי גדר הביטחון.
       
     
     
  סטטוס הליכים משפטיים
 
  03/01/2007    
       
  להלן תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון נכון ל- 3/1/2007:
39 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון,28 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 9 ביחס לעוטף ירושלים, ובכלל זאת עתירה שהוגשה על ידי המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שייח סעאד.
  • 6 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים.
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון.
  • 2 עתירות ביחס לג'בעה- שומריה.
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה.
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים.
  • בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה).
בנוסף תלויות ועומדות שתי עתירות בנושא מעברים.
האחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה) והשניה נגד מעבר רמות.
בסוגיית "מרקם חיים", תלויות ועומדות 9 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושבע העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים".

עד כה הושלם הטיפול ב- 102 עתירות נוספות ביחס לתוואי גדר הביטחון.
       
     
     
  גדר הביטחון במספרים, סיכום תקף לסוף 2006
 
  27/12/2006    
       
 
  • 402 ק"מ של גדר הביטחון מבצעיים
    • מתוכם כ-34 ק"מ של קיר מגן
  • הקמת 13 מעברים הסתיימה
  • כ-38,700,000 מ"ק עבודות חפירה ומילוי
  • כ-1,000,000 מ"ק הנחת מצעים
  • כ-2,250,000 מ"ר ביצוע אספלט
  • כ-420,000 מ"א יציקת קורות בטון
  • כ-4,800,000 מ"א אספקה והצבת תלתליות
  • כ-240,000 יחידות של עמודי זויתנים ועגינה לגדר
  • כ-3,100 הזמנות יצאו עד כה למימוש העבודות
  • כ-700 ספקים שונים מעורבים בפרוייקט
    • מתוכם כ-60 משרדי תכנון מעורבים בפרוייקט
  • כ-53 קבלנים ראשיים העוסקים בביצוע
  • כ-5 יצרני גדרות עובדים לאורך המכשול
  • כ-34 יצרני ציוד תצפית, קשר ושו"ב
  • כ-11 חברות אבטחה אזרחיות מאבטחות העבודות לאורך התוואי
  • כ-176 עתירות הוגשו עד כה ולבג"צ וב-125 מהן הסתיימו ההליכים
  • הקמת גדר הביטחון הקטינה בצורה משמעותית את יכולת ארגוני הטרור להוציא לפועל פיגועי התאבדות.
        
פיגועי
התאבדות
   
     
     
  הגדר בא-רם חיונית לביטחון
 
  13/12/2006    
       
  ביטחון החיים גובר על איכות החיים. זו תמציתה של פסיקת בג"צ שקבע כי "הגדר פוגעת בתושבים מדי יום אך אי הקמתה תביא לפגיעה קשה בביטחונם של תושבי ישראל". פסיקה זו של בג"צ דחתה עתירה שהוגשה נגד הקמת גדר הביטחון באזור א-רם והגדירה את הגדר כחוקית.

תשעה שופטים, בראשות הנשיא בדימוס, אהרן ברק דנו בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום", אשר טענו כי הגדר, המהווה חלק משמעותי ביותר ב"עוטף ירושלים", הפרידה את הכפר, בו מתגוררים כ- 58,000 תושבים, מירושלים המזרחית ומחלק מהישובים הסמוכים לו, באופן שהביא לפגיעה אנושה, הן בתושבי המקום, הן במי שמוצאים בו את פרנסתם והן בתושבי האזורים הסמוכים.

הארגונים טענו, כי החלטת הממשלה על תוואי הגדר, נבעה משיקולים מדיניים של קביעת גבול מוניציפאלי לעיר ירושלים וסיפוח הצד המזרחי שלה ולא משיקולים ביטחוניים, כפי שהכריזה.

השופטים הסבירו כי אינם מוצאים לנכון להתערב בשיקול דעתה של המדינה בנוגע לתוואי של הגדר באזור וקבעו כי עמדת המדינה היא מידתית ועל כן נדחתה העתירה. בפסק הדין נכתב כי הקמת הגדר באזור א-רם פוגעת במקורות פרנסתם ובנגישותם של התושבים למוסדות חינוך ובריאות ומוסדות לקבלת שירותים עירוניים וממשלתיים. ואולם, למרות ההכבדה שתיווצר על מהלך החיים התקין, עיקרון העל של ביטחון החיים הוא המכריע: "אי הקמתה של הגדר בצפון ירושלים תביא לפגיעה קשה בביטחונה של ישראל ובביטחונם של תושביה".
       
     
     
  סטטוס הליכים משפטיים
 
  12/12/2006    
       
  נכון ל 11 בדצמבר 2006 זוהי תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון:
41 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון.
31 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 9 ביחס לעוטף ירושלים, ובכלל זאת עתירה שהוגשה על ידי המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שייח סעאד.
  • 6 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים.
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון.
  • 2 עתירות ביחס לג'בעה- שומריה.
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה.
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים.
  • בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה).
בסוגיית "מרקם חיים", תלויות ועומדות 9 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושבע העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים".

עד כה הושלם הטיפול ב- 96 עתירות נוספות ביחס לתוואי גדר הביטחון.
       
     
     
  בג"ץ נותן "אור ירוק" לגדר עוטף ירושלים
 
  26/11/2006    
       
  "תוואי הגדר באזור עוטף ירושלים הוא חוקי ונבנה משיקולים ביטחוניים". כך קבע היום הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ ובכך נתנו "אור ירוק" להמשך בניית הגדר. בהתאם, לאחר הפסקה של כשנה בעבודות בעקבות צו ביניים, חודשו העבודות בקטע בין הר אדר למעלה החמישה.

העותרים, תושבי בכפרים ביר נבאללה ובית חנינא, התנגדו לתוואי גדר הביטחון בטיעונים שונים, חלקם כלליים וחלקם פרטניים. בג"ץ דחה את העתירות וקבע כי הפגיעה הנגרמת לתושבים- מידתית והגדר הנה אמצעי בטחוני שמוקם על רקע מציאות טרור קשה שחייבה נקיטת אמצעים לשמירת חייהם ושלומם של אזרחי ישראל.
       
     
     
  סטטוס הליכים משפטיים
 
  05/11/2006    
       
  נכון ל 5 בנובמבר 2006 זוהי תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון:
48 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון.
37 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 16 ביחס לעוטף ירושלים, ובכלל זאת עתירה שהוגשה על ידי המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שייח סעאד.
  • 6 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים.
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון.
  • 1 עתירה ביחס לג'בעה- שומריה.
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה.
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים.
  • 2 עתירות ביחס למצדות יהודה עד ים המלח.
  • 1 עתירה ביחס לתוואי סאלם- אלקנה.
  • בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה).
בסוגיית "מרקם חיים", תלויות ועומדות 10 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושמונה העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים", ובכללן 2 עתירות באזור אלפי מנשה וראס עטייה וכן עתירה נגד תוואי הגדר בדרום הר חברון.

עד כה הושלם הטיפול ב- 88 עתירות נוספות.
       
     
     
  בג"ץ אישר את תוואי גדר הביטחון (קטע באורך 6 ק"מ) באזור עמנואל וקרני שומרון
 
  26/10/2006    
       
  בג"ץ אישר את תוואי גדר הביטחון (קטע באורך 6 ק"מ) באזור עמנואל וקרני שומרון וקבע: "לא שוכנענו כי קיים תוואי חלופי המקיים את דרישות הביטחון ולא מצאנו לנכון להתערב בשיקולי המפקד הצבאי".

בג"ץ דחה ב- 26 באוקטובר 2006 את עתירותיהם של תושבי הכפרים הפלסטיניים בשומרון נגד תוואי גדר הביטחון, וקבע כי השיקול הביטחוני גובר על הפגיעה בפלסטינים. קטע הגדר, שאורכו כשישה קילומטרים, נבנה סביב היישובים עמנואל, מעלה שומרון וקרני שומרון הנמצאים במערב השומרון. בפסק דין של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, נכתב כי "שלושת היישובים היהודיים היוו יעד לפיגועי טרור קשים בשנים אחרונות, אשר גבו לא פעם קורבנות בנפש. כך לא פעם תושבי עמנואל נאלצו להתמודד עם פיגועי ירי נגד אוטובוסים. בפיגועים אלה קיפחו את חייהם בשנים האחרונות 19 בני אדם ונפצעו עשרות".השאלה שעמדה בפני בג"ץ כבכל שאר הדיונים העוסקים בתוואי הגדר הייתה האם התוואי המתוכנן הוא מידתי. בג"ץ קבע כי "לא נמצאה עילה להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי באשר לאף אחד משלושת המקטעים אשר עמדו לבחינתו". עוד כתב ברק בפסק הדין, "לא שוכנענו כי קיים תוואי חלופי המקיים את דרישות הביטחון באופן דומה לתוואי הנבחר". השופטים התירו לעותרים לשוב ולפנות לבג"ץ במידה וההסדרים לגבי מעבר הפלסטינים באזור וגישתם לאדמותיהם החקלאיות לא יקוימו.
       
     
     
  בג"ץ דחה 7 עתירות נגד תוואי גדר הביטחון
 
  10/09/2006    
       
  בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה ב-10 בספטמבר 2006 7 עתירות נגד תוואי גדר הביטחון לאורך מקטע של 26 ק"מ באזור צפון מערב ירושלים. תחילתו של מקטע זה מדרום לכפר בית ליקיא, הוא נמשך מזרחה ודרומה לאורך הקו הירוק ובסמוך לו עד בית סוריק שם הוא מקיף את הכפר ממזרח וממשיך צפונה ומערבה עד אדמות בית איג'זא.

תוואי גדר הביטחון באזור זה, במתכונתו הקודמת, נבחן ונפסל בידי בית המשפט העליון בבג"ץ 2056/04- פרשת בית סוריק. בעקבות פסק הדין, נערכה בחינה מחדש של התוואי, בוצעו בו תיקונים רבים, וכן הוחלט על סלילתו של ציר "מרקם חיים" בידו- אל ג'יב אשר מחבר בין גוש הכפרים העותרים לבין מרחב ביר נבאללה ורמאללה.

בפסק הדין, חוזר הנשיא ברק על התשתית הנורמטיבית שהותוותה בבג"ץ בית סוריק ובבג"ץ אלפי מנשה, לפיה בעת קביעת תוואי גדר הביטחון על המפקד הצבאי לשקול שלושה שיקולים: השיקול הביטחוני-צבאי, טובתם של בני האוכלוסיה הערבית המקומית, וזכויות האדם של הישראלים הגרים בישובים ישראלים באזור, ולאזן ביניהם על פי מבחני המידתיות.

הנשיא ברק בחן בנפרד את מידתיותו של כל מקטע ומקטע בתוואי הגדר באזור נשוא העתירה תוך השוואת כמות האדמות הנפגעות וכמות האדמות הנותרות במרחב התפר בתוואי הנוכחי לתוואי שעמד למבחן בפרשת בית סוריק. בסיכום דבריו ציין הנשיא ברק כך:
"אין אנו מקלים ראש בפגיעות הכרוכות בבניית הגדר גם בתוואי החדש, אך שוכנענו כי לא קיים תוואי שפגיעתו פחותה ואשר יש בכוחו להגשים את התכלית הביטחונית. אף אין לומר, בנסיבות העניין, שהפגיעה בעותרים אינה עומדת ביחס ראוי לתועלת הביטחונית הצומחת מהגדר. אין המדובר בתפיסתם של אלפי דונמים, ובהעתקתם של אלפי עצים. תמורת הקרקעות שיתפסו והעצים שיועתקו או יעקרו ישולם פיצוי הולם. בתוואי הגדר נכללים שערים חקלאיים דרכם תתאפשר הגישה לאדמות החקלאיות שיוותרו מצידה ה"ישראלי" של הגדר. תוואי הגדר אינו מקיף ישובים ישראלים ואין הוא יוצר מובלעות. תנועתם של תושבי הכפרים העותרים למרחב ביר נבאללה תתאפשר באמצעות כביש "מרקם החיים" אותו סוללים המשיבים בין בידו לאל-ג'יב".

ביחס לעתירות הישראליות ציין הנשיא ברק כי "ודאי ניתן היה לספק יותר ביטחון לישובים הישראלים על ידי הרחקת גדר הביטחון לכיוון הכפרים הפלסטינים הסמוכים, אולם הדבר היה כרוך בפגיעות קשות בתושבים הפלסטינים, ומקובלת עמדת המפקד הצבאי כי התוספת הביטחונית שהיתה מושגת על ידי שינוי תוואי זה לא היתה שקולה לנזק שהיה נגרם לתושבים הפלסטינים".
       
     
     
  תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  15/08/2006    
       
  נכון ל 15 באוגוסט 2006 זוהי תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון:
58 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון
47 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 16 ביחס לעוטף ירושלים ובכלל זאת עתירה שהוגשה ע"י המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שייח סעאד.
  • 14 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים
  • 3 עתירות ביחס לאצבעות אריאל
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון
  • 1 עתירה ביחס לג'בעה- שומריה
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים
  • 2 עתירות ביחס למצדות יהודה עד ים המלח
בנוסף תלויה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה)

בסוגיית "מרקם חיים", תלויות ועומדות 10 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושמונה העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים", ובכללן 2 עתירות באזור אלפי מנשה וראס עטייה וכן עתירה נגד תוואי הגדר בדרום הר חברון.

עד כה הושלם הטיפול ב 76 עתירות נוספות.
במהלך התקופה 15/8-17/8 דחה בית המשפט העליון 4 עתירות:
עתירה בנוגע לתוואי הגדר באזור שכונת סווחרה המערבית, 2 עתירות בנוגע לתוואי הגדר באזור גבעון החדשה ועתירה בנוגע לתוואי הגדר בסמוך לאתר נבי סמואל, עתירה אחת לגבי תוואי הגדר סמוך להר גילה- נמחקה.
       
     
     
  תוואי גדר הביטחון באזור בית ג'אלא
 
  31/07/2006    
       
  בעקבות המלצת בג"צ בקשה עיריית בית ג'אלא למחוק עתירה שהוגשה על ידה נגד תוואי גדר הביטחון.
בקשה זו התקבלה בעקבות סדרת דיונים בפני בג"צ שהאחרון שבהם התקיים ב- 17 ביולי במסגרתו המליץ בית המשפט לבא כח העותרים לשקול מחיקת העתירה וכך נעשה.
ב- 31 ביולי ניתן פסק דינו של בג"צ המורה על מחיקת העתירה, ובהתאם ניתן יהיה להתחיל בעבודות הקמה.
       
     
     
  תוואי גדר הביטחון באזור גבעון החדשה בג"צ 3758/04 ו- 5170/06
 
  31/07/2006    
       
  בג"צ דחה שתי עתירות הנוגעות לתוואי גדר הביטחון באזור גבעון החדשה ולפיכך יחלו עבודות להקמתה בהתאם לצווי התפיסה שהוצאו. עתירה אחת הוגשה על ידי מועצת היישוב שהתנגדה להסדרי הביטחון בטענה שאינם יכולים לספק מענה ביטחוני הולם.
עתירה שנייה הוגשה על ידי פלסטיני בשם צברי אגרייב, תחשוב הכפר בית איג'זא אשר הבית שהוא מתגורר בו מצוי בתוך הישוב גבעון החדשה. ההתנגדות שהעלה היתה לתוואי הגדר שיעבור בין ביתו לבין בית ילדיו בכפר בית איג'זא וחציית חלקה נוספת שבבעלותו.

בפסק דינו חזר הנשיא ברק על המתווה הנורמטיבי לפיו יקבע תוואי גדר הביטחון:
"בבואו לשקול את תוואי הגדר על המפקד הצבאי לשקול מספר שיקולים. השיקול הראשון, השיקול הביטחוני- צבאי, מכוחו רשאי המפקד הצבאי לשקול שיקולים שעניינם ההגנה על ביטחון המדינה וביטחון הצבא. השיקול השני עניינו טובתה של האוכלוסייה הערבית המקומית. על המפקד הצבאי להגן על זכויות האדם המקובלות במשפט הבינלאומי ההומניטרי של כל אחד מבני האוכלוסייה המקומית... שלישית, על המפקד הצבאי להגן על זכויות האדם המעוגנות בדין הישראלי של ישראלים הגרים בישובים ישראלים באיזור."

בהתאם למתווה האמור, הגיע הנשיא ברק למסקנה כי בנסיבות הענין, האיזון בין השיקולים השונים שנערך על ידי המפקד הצבאי הינו מידתי.
       
     
     
  אישור להקמת גדר קבועה באזור ביר נבאללה בג"צ 3139/06
 
  27/07/2006    
       
  בג"צ התיר הקמת הגדר הקבועה ממזרח לשכונת אל מוואחל ממזרח לביר נבאללה במקום הגדר הזמנית שהוקמה לפני מספר חודשים.
הרכב מיוחד של בג"צ שדן בתיק ב- 27 ביולי החליט לאשר את הקמת הגדר הקבועה במלואה בהתחשב בדחיפות הביטחונית ובצורך למנוע מעבר בלתי מורשה לתחומי ירושלים.
בג"צ אישר את בקשת המדינה להקמת הגדר הקבועה מאחר והקמתה איננה משנה את סדרי הכניסה לירושלים כמו גם אינה כרוכה בפגיעה נוספת בקרקעות.
       
     
     
  תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  18/07/2006    
       
  נכון ל 18 ביולי 2006 זוהי תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון:
63 עתירות תלויות ועמדות בפני בית המשפט העליון.
52 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 19 ביחס לעוטף ירושלים ובכלל זאת עתירה שהוגשה ע"י המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שייח סעאד.
  • 16 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים
  • 3 עתירות ביחס לאצבעות אריאל
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון
  • 1 עתירה ביחס לג'בעה- שומריה
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים
בנוסף, תלוייה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה).

בסוגיית "מרקם חיים", תלויות ועומדות 10 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושמונה העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים", ובכללן 2 עתירות באזור אלפי מנשה וראס עטייה וכן עתירה נגד תוואי הגדר בדרום הר חברון.

עד כה הושלם הטיפול ב71 עתירות נוספות.
במהלך התקופה 22/6-18/7 דחה בית המשפט העליון 4 עתירות:
עתירה בענין הגדר באזור תרקומיא
עתירת הישוב סוסיא
שתי עתירות בענין הגדר סביב העיר אריאל
עתירת הישוב אלפי מנשה נמחקה.
במהלך תקופה זו הוגשו שתי עתירות חדשות נגד תוואי הגדר באזור ירושלים (אזור נבי סמואל ודחיית אל בריד).
       
     
     
  הקמת הגדר באזור אריאל
 
  17/07/2006    
       
  בג"צ אישר את תוואי גדר הביטחון באזור אריאל.
בפסיקתם כתבו השופטים: "שוכנעו כי מבחן המידתיות מתקיים בעניינו. האיזון שערך המפקד הצבאי בין השיקולים הביטחוניים לבין הזכויות והאינטרסים של התושבים הפלשתינים הוא איזון שנופל בגדר מתחם המידתיות, ואינו מצדיק את התערבותנו."
       
     
     
  בג"צ מאשר מיקום מסוף תרקומיה (בג"צ 396/05)
 
  06/07/2006    
       
  מיקום מסוף תרקומיה שבנפת חברון ותוואי גדר הביטחון בסמוך לו אושרו על ידי הרכב של שלושת שופטי בג"צ (כבוד הנשיא השופט אהרן ברק, כבוד השופט סלים ג'ובראן וכבוד השופטת אסתר חיות). בית המשפט לא מצא עילה להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי לא לעניין מיקומו החדש של מסוף תרקומיה ולא לעניין תוואי גדר הביטחון הנבנית בסמוך לו והשאיר את התכנון על כנו.

מסוף תרקומיה במיקומו החדש (סמוך יותר לקו תחום איו"ש, בסמוך לכביש 35 המחבר בין אזור הר חברון, חברון וקרית גת) אמור להוות מסוף מרכזי למעבר כלי רכב, הולכי רגל וסחורות בין ישראל ובין אזור יהודה ושומרון ובהמשך אף כמסוף להעברת דלק וגז.

בקביעת המיקום נלקחו בחשבון שיקולים רבים:
התאמת השטח המיועד (שטח מישורי וגדול יחסית), חיבור המסוף למערכת כבישים ראשית וקיימת, חיבור המסוף החדש לתוואי גדר הביטחון באותו אזור, ביטחון והגנה מרחבית על המוסף נוכח האיומים הפוטנציאליים כלפיו ורגישותו הביטחונית. בג"צ בחן את השיקולים שהנחו את המפקד הצבאי ואת הטיעונים שהוגשו נגד המיקום ונגד התוואי וכאמור- דחה את העתירה ואישר את המיקום הנבחר.
בית המשפט הדגיש כי "הכרעתנו זו מבוססת על ההנחה כי כל עוד מסוף תרקומיה החדש אינו פועל, יובטח מעבר העותרים לצידה המערבי של הגדר למטרות חקלאיות. כן מניחים אנו כי תמשיך ותהא לעותרים נגישות לאדמות אשר נותרו אמנם בצידה המזרחי של הגדר אך הן מצויות בסמוך מאד לתוואי הגדר ולמסוף".
       
     
       
בג"צ מאשר תוואי גדר הביטחון בדרום הר חברון (בג"צ 399/06)
 
  06/07/2006    
       
  בג"צ אישר את תוואי גדר הביטחון הנבנית באזור דרום הר חברון באזור הישוב מצדות יהודה לפיו ימצא הישוב סוסיא מצפון לגדר, קרי- מחוצה לה.

בעתירה שהוגשה על ידי סוסיא בקשו התושבים לשנות את התוואי כך שירחיב את מובלעת מצדות יהודה ויכלול גם את הישוב סוסיא, את המשתלה הסמוכה לה, את אתר העתיקות סוסיא ושני מאחזים בלתי מורשים- סוסיא מערב ומצפה יאיר. הרכב של שלושת שופטי בג"צ, כבוד הנשיא אהרן ברק, כבוד השופט א. ריבלין וכבוד השופטת דורית בייניש, בחן את עמדות העותרים והמשיבים וקבע כי
"התוואי הנוכחי מגשים את תכליתה הביטחונית של הגדר במידה מספקת. נאמנים עלינו דברי המשיבים כי תוספת הביטחון לסוסיא שתושג על ידי שינוי התוואי כבקשתם אינה שקולה כנגד תוספת הנזק שתגרם לתושבים הפלסטינים באזור. נחה דעתנו כי בנסיבות המקום והמקרה, התוואי שנבחר משקף את האיזון המידתי בין השיקולים המתנגשים".
       
     
       
תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון
 
  22/06/2006    
       
  נכון ל- 22 ביוני 2006 זוהי תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון:
66 עתירות תלויות ועמדות בפני בית המשפט העליון. 55 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 17 ביחס לעוטף ירושלים ובכלל זאת עתירה שהוגשה ע"י המדינה כערעור על החלטות ועדת הערר בעניין שיח סעד.
  • 16 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים
  • 5 עתירות ביחס לאצבעות אריאל
  • 6 עתירות ביחס לגוש עציון
  • 2 עתירות ביחס לג'בעה-שומריה
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים
בנוסף, תלוייה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה).

ביחס ל"מרקם חיים", תלויות ועמדות 11 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ותשע העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים", ובכללן 3 עתירות באזור אלפי מנשה וראס עטייה וכן עתירה נגד תוואי הגדר בדרום הר חברון.

עד כה הושלם הטיפול ב-66 עתירות נוספות.
       
     
       
פסיקת בג"ץ 1844/06 רינאווי
 
  15/06/2006    
       
  "לשיקולים כלכליים הנוגעים לעותרים משקל מוגבל במכלול השיקולים שעל המפקד הצבאי לשקול ולאזן. עליו להביא בחשבון את הצרכים הביטחוניים של הצבא והמדינה, האינטרסים של האזרחים או התושבים הישראלים והאינטרסים של התושבים הפלסטיניים".
כך קבע נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט אהרן ברך כשדחה עתירה של גורמים ישראלים המחזיקים בבעלותם מספר חלקות מקרקעין בשכונת דחיית אל בריד (המצויה באיו"ש) שבקשו להעביר את תוואי גדר הביטחון ממזרח לחלקות על מנת להותירן בצד הישראלי.
עמדת המדינה היתה כי התוויית הגדר בהתאם לדרישות העותרים תביא להשארת מספר רב של תושבים פלסטיניים במרחב התפר ולפגיעה במרקם חייהם. בג"ץ שקל את האיזון שבין האינטרסים הכלכליים לפגיעה ב"מרקם החיים" וקבל את עמדת המדינה.

לעניין דרישת התושבים לפיצוי בגין אובדן הכנסתם וקריסת עסקיהם ציין הנשיא ברק כי:
"ככל שטענות העותרים מופנות כנגד סירוב המשיבים לפצותם בקשר למקרקעין, הרי ש העניין צריך להתברר בהליך אזרחי מתאים. אין מקום להיזקק לסוגיה זו במסגרת עתירה כנגד צו תפיסה שהוציא המפקד הצבאי לשם בניית גדר ההפרדה. הוא הדין לגבי טענות העותרים בדבר מימוש בעלותם ורישום זכויותיהם במקרקעין (ההדגשה במקור).
       
     
       
סטטוס עתירות בנושא מרחב התפר
 
  25/05/2006    
       
  נכון ל-25 במאי 2006 זוהי תמונת המצב הנוגעת להליכים המשפטיים בהקשר של הקמת גדר הביטחון:
66 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון. 55 מהן הנן נגד תוואי הגדר בהתאם לחלוקה הבאה:
  • 19 ביחס לעוטף ירושלים ובכלל זאת עתירה שהוגשה ע"י המדינה כערעור על החלטת ועדת הערר בעניין שיח סעד.
  • 15 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים
  • 5 עתירות ביחס לאצבעות אריאל
  • 8 עתירות ביחס לגוש עציון
  • 2 עתירות ביחס לג'בעה-שומריה
  • 3 עתירות ביחס לגדר המגנה בין שומריה למצדות יהודה
  • 2 עתירות בנוגע ליישוב סוסיא
  • 2 עתירות ביחס למעלה אדומים.
בנוסף, תלוייה ועומדת עתירה אחת נגד מעבר הל"ה (ג'בעה). ביחס ל"מרקם חיים", תלויות ועומדות 10 עתירות נוספות, שתיים מהן כלליות, ושמונה העתירות האחרות נוגעות לדרישה לפרק קטעי גדר קיימים בטיעון של פגיעה ב"מרקם חיים".

עד כה הושלם הטיפול ב-60 עתירות נוספות.
       
     
       
תוואי גדר הביטחון מירושלים למעלה אדומים
 
  22/05/2006    
       
  תוואי גדר הביטחון בין ירושלים למעלה אדומים אושר ע"י בג"ץ האישור יאפשר את בניית הגדר בתוואי שכולל בתוכו שתי גבעות החולשות על הכביש לים המלח ויריחו ומעלה אדומים כדי להבטיח הגנה מירבית לנוסעים בכבישים העוברים למרגלות הגבעות.
הרכב של שלושה שופטי בג"ץ (ריבלין, ג'ובראן ובראשות הנשיא ברק) דחה עתירות מועצת הכפר עיזרייה נגד תוואי גדר הביטחון באזור מעלה אדומים שכרוך בתפיסת אדמות מהכפר.
טענות תושבי הכפר נחנו לאור התשתית הנורמטיבית להקמת גדר הביטחון שהותוותה בפסקי דין עקרוניים (בית סוריק ואחרים), שיקולים שבסמכות המפקד הצבאי לשקול לשם בחינת התוואי ומבחני מידתיות המאזנים בין צרכי הביטחון לצרכי האוכלוסייה המקומית.

בית המשפט חזר וקבע כי "ביסוד התוואי שנקבע מונחים שיקולים ביטחוניים. בית המשפט חזר וקבע כי "ביסוד התוואי שנקבע מונחים שיקולים ביטחוניים. לא שיקול מדיני או פוליטי הנחה את מתכנני הגדר, אלא הצורך להגן על שלומם וביטחונם של ישראלים, הן אלה המתגוררים בישראל והן אלה המתגוררים במעלה אדומים, הן אלה הנעים מירושלים למעלה אדומים ולים המלח והן אלה הנעים ממעלה אדומים וים המלח לירושלים. לנוכח כל אלה, מסקנתנו היא שהטעם להקמת הגדר הוא ביטחוני. מכאן שלא נפל כל פגם בסמכותו של המפקד הצבאי להורות על הקמת גדר ההפרדה באזור נשוא העתירה".

לאור קביעה זו, פנה בית המשפט לבחון את תוואי גדר הביטחון, בהתאם למבחני המשנה של המידתיות, תוך שהוא מתמקד במבחן השני (מבחן הפגיעה המועטה) ובמבחן השלישי (מבחן "המידתיות" במובן הצר).

ביחס למבחן המשנה השני, קבע בית המשפט כי:

    "מקובלת עלינו גישתו (של המפקד הצבאי ה.ו.) כי תוואי הגדר נועד להתמודד גם עם איום של ירי ישיר על יישובים ישראלים ועל כבישים בהם נוסעים ישראלים... על פי התשתית שהונחה לפנינו,
אין אנו מוצאים עילה להתערב בקביעתו של המפקד הצבאי, כי קיים צורך ביטחוני החלטי בהכללת הגבעות בצידה "הישראלי" של הגדר".

וביחס למבחן המשנה השלישי, הכריע בית המשפט כי:

    "מוכנים אנו להניח כי התוואי המתוכנן אכן פוגע במידה מסוימת באפשרויות ההתפתחות של הכפר עיזרייה לכיוון צפון- מזרח... אולם בכך לא די. שיקול זה של צרכיה העתידיים של האוכלוסייה הפלסטינית הוא רק אחד ממכלול השיקולים שעל המפקד הצבאי לשקול ולאזן.
נחה דעתנו כי האיזון שערך המפקד הצבאי בין השיקולים הביטחוניים לבין הזכויות האינטרסים של התושבים הפלסטיניים הוא איזון שנופל בגדר "מתחם המידתיות" ואין מקום להתערבותנו".

עוד התייחס בית המשפט למידת החשיבות אותה יש על המפקד הצבאי לייחס לאפשרות הפגיעה בהתפתחות העתידית של הכפר באומרו:

    "באשר לפגיעה באפשרות ההתפתחות של הכפר, מדובר אך בחשש לעתיד לבוא. בהתחשב בכך שהגדר היא מטבעה זמנית, לשיקול זה משקל מוגבל. במכלול הדברים, אין לומר שהפגיעה בתושבי עיזרייה היא פגיעה קשה באופן בלתי- מידתי"

בנוסף, ציין בית משפט כי באם יחול שינוי במעמדה של גבעת "ראס עיזרייה" הן בהיבט התכנוני והן מבחינת השימושים בה הלכה למעשה, באפשרות העותרים לשוב ולפנות לבית המשפט לבחינה מחודשת של תוואי בגדר.
       
     
       
מתחדשת הקמת הגדר באזור בית אריה- עופרים
 
  21/05/2006    
       
  הקמת גדר הביטחון באזור בית אריה- עופרים מתחדשת לאחר שבג"ץ דחה את שתי העתירות, זו של המועצה המקומית בית אריה ושל מועצת בית עאבוד שהוגשו נגד התוואי המתוכנן.

בית המשפט פסק כי לא שוכנע שאין בתוואי המתוכנן כדי לספק את צרכי הביטחון של תושבי בית אריה. הרחקה של תוואי מבית הספר ומבתי הישוב ומכביש הגישה אליו היתה גורמת לפגיעות קשות בתושבים הפלסטיניים ולכן התוואי החלופי אינו אפשרי.

מאידך, דחה גם את עתירות הכפר הפלסטיני בית עאבוד וציין כי לא ניתן להגדיר את הפגיעה כבלתי מידתית. תמורת הקרקעות שיתפסו ועצי הזית שיעקרו ויועתקו למקום אחר יקבלו התושבים פיצוי כספי. בנוסף, התחייבה מערכת הביטחון להקים שערים חקלאיים דרכם תתאפשר נגישות לאדמות החקלאיות שיוותרו בצד הישראלי של הגדר. בפסק הדין המנומק אמר בית המשפט:
"נחה דעתנו כי בנסיבות העניין, האיזון שערך המפקד הצבאי בין צרכי הביטחון, זכויות התושבים הישראלים וזכויות התושבים הפלסטיניים, הוא מידתי"
       
     
       
החלטת הממשלה בנוגע לתוואי גדר הביטחון
 
  30/04/2006    
       
  ממשלת ישראל דנה היום, 30/4/06 , בתוואי גדר הביטחון ואשרה מספר שינויים שנועדו לאפשר מרקם חיים לאזרחים הפלסטיניים:
  • הצעת שר הביטחון לתיקונים באזור אריאל ע"י חלוקת "אצבעות" אריאל מאצבע אחת לשתיים על מנת להוציא כפרים פלסטיניים מתוך הגדר ולאפשר "מרקם חיים" משופר, אושרה.
  • שינוי תוואי הגדר באזור אלפי מנשה בעקבות החלטת בג"ץ בנושא. התיקון שהתקבל מוציא מחוץ לגדר מקבצי בתים פלסטיניים בואדי ראשה, ראס א- טירה וא- דבעה.
  • הוצאת הישוב הפלסטיני בית איכסא מחוץ לגדר.
  • סוכם כי הישוב הפלסטיני ג'בעה יישאר בתוך גוש עציון ויהיה לו מעבר ייחודי משלו שיחבר אותו לכפר צוריף.
  • מאחר והגדר הנה גדר ביטחונית והשארת ישובים בצד הישראלי מתבצעת רק מטעמי ביטחון ולא מטעמים עסקיים, הוחלט כי כל המחצבות באזור אשכולות לא יכללו בצד הישראלי של הגדר.
בנוסף סוכם על העברת האחריות על עוטף ירושלים לידי משטרת ישראל.
ראש הממשלה הגדיר את האצת בניית הגדר כמטרה עליונה שנועד "לשפר את היכולת לסכל מזימות לפיגועים כפי שארע בשבועות האחרונים".
       
     
       
סטטוס עתירות בעניין גדר הביטחון
 
  25/04/2006    
       
  נכון ל- 25 באפריל 2006, 55 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון בעניין תוואי גדר הביטחון.
17 מהן נוגעות ל"עוטף ירושלים" ובכלל זאת עתירה הנוגעת להקמת מרכיבים נלווים- ציר "מרקם חיים" (שייח סאעד- סוואחרה).
15 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים
6 עתירות בנוגע לאצבעות אריאל כולל בית אריה- עופרים
7 עתירות בנוגע לגוש עציון
3 עתירות בנוגע לג'בעה- שומריה
3 עתירות ביחס לגדר המגנה באזור שומריה- מצדות יהודה
1 עתירה בנוגע לישוב סוסיא
3 עתירות בנוגע למעלה אדומים

בנוסף לעתירות אלו, תלויות ועומדות 10 עתירות נוספות:
1 עתירה ביחס להקמת מעבר הל"ה (ג'בעה)
9 עתירות הנוגעות ל"מרקם חיים". שתיים מהן הן עתירות כלליות ו-7 מתייחסות לאזורים ספציפיים בהם הושלמה הקמת הגדר בדרישה לשינוי התוואי.

עד היום טופלו 55 עתירות נוספות שהטיפול בהן- הסתיים בין אם בהליך משפטי ובין אם בהסכמה שהושגה בין הצדדים.

עתירות נוספות המשתלבות בנושא הינן העתירות הבאות:
  • מספר עתירות לקבלת היתרי כניסה למרחב התפר לרבות היתרי כניסה לשטח ירושלים לצורך עיבוד קרקעות (חלקן כבר נמחקו וחלקן עדיין תלויות ועומדות)
  • עתירה אחת בנוגע לאמצעי תצפית (נמחקה בהסכמה)
  • 3 עתירות שעניינן בבקשה להארכת המועד למתן זכות טיעון נגד צווי תפיסה שהוצאו לצורך הקמת הגדר, ששלושתן נמחקו בהסכמה
       
     
       
גדר הביטחון בגזרת אריאל
 
  22/03/2006    
       
  גדר הביטחון בגזרת אריאל, קרני שומרון ובית אריה תתבסס על מערכת התראה אלקטרונית מתקדמת של קבוצת אלביט מערכות.

כך נקבע במכרז של משרד הביטחון שבו זכתה חברת אורטק מקבוצת אלביט מערכות .

השלב הראשון של ההתקשרות מסתכם כ-20 מיליון שקל ויבוצע ברובו במהלך 2006 כשלמכרז יש אופציה להרחבה.

המערכת תתריע ותסייע בסיכול נסיונות חדירה בכל שעות היממה, גם בתנאי מזג אוויר קשים מאחר והיא מבוססת על שילוב טכנולוגיות גילוי שונות ומתקדמות המאפשרות בד בבד עם מתן התראה מוקדמת גם סף נמוך של התראות שווא.
       
     
       
גדר הביטחון באזור בודרוס ושוקבא
 
  13/03/2006    
       
  בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אישר את תוואי גדר הביטחון באזור בודרוס ושוקבא בפסק דין שניתן ב-16/3/2006 בתום דיון בעתירות שהחל ביוני 2004. שני הכפרים הפלסטינים, בודרוס ושוקבא, שוכנים מערבית לרמאללה וסמוכים למודיעין. תושבי הכפרים הגישו עתירה נגד תוואי גדר הביטחון שלצורך הקמתה נתפסו מקצת מאדמותיהם. בפסק הדין הדגיש בית המשפט בהרכב של תשעה שופטים בראשותו של נשיא בית המשפט, אהרון ברק, פעם נוספת כי "אין אנו מוצאים סיבה להניח כי מטרת הקמת הגדר הנה מדינית ולא ביטחונית... מצאנו כי ההחלטה על הקמת גדר נפלה לאור מציאת הטרור הקשה אשר פוקדת את ישראל מאז ספטמבר 2000".

בהתאם, בחנו השופטים את הדרך בה הופעלה הסמכות והאם היא לקחה בחשבון את עיקרון המידתיות.
בחינה על פי שלושת מבחני המשנה של עיקרון המידתיות מעלה את התמונה הבאה:

  • קשר של התאמה בין אמצעי למטרה
    בנושא זה אומר בית המשפט כי "הגדר יוצרת הפרדה בין הטרור לבין הישראלים. מבחינה זו מתקיים הקשר הרציונאלי הנדרש בין התכלית הביטחונית לבין האמצעים להגשמתה".

  • נקיטת האמצעי שפגיעתו פחותה
    בפני בית המשפט הוצגו חלופות שונות שנבחנו טרם קביעת התוואי והוא התרשם כי טענת המדינה לפיה "התוואי המוצע ע"י העותרים" הן בשוקבא והן בבודרוס "אין בו כדי להוות חלופה שפגיעתה פחותה לתוואי שנבחר ע"י המשיבים". בית המשפט התרשם כי "תוואי הגדר שנבחר אינו מפר את מבחן המשנה השני של המידתיות".

  • מידתיות בין חומרת הפגיעה בתושבים ביחס לתועלת הביטחונית הצומחת מהקמת הגדר באותו תוואי
    "אין לומר " אמר בית המשפט "שמדובר בפגיעה קשה במידה בלתי מידתית... הפגיעה ברכוש קטנה היא לאין שיעור. בגין הפגיעה משולם פיצוי ראוי. משטר ההיתרים מאפשר גישה לאדמות שנותרו מערבית לגדר". בהתאם דחה בית המשפט את העתירות ואישר הקמת הגדר בתוואי שאושר ע"י המדינה.
       
     
       
סטטוס עתירות בעניין מרחב התפר
 
  01/03/2006    
       
  52 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון בעניין תוואי גדר הביטחון.
18 מהן ביחס לעוטף ירושלים ( כולל עתירה הנוגעת להקמת רכיבים נלווים- ציר "מרקם חיים" בין שייח סעד לסוואחרה).
17 עתירות ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים
5 עתירות הנוגעות לאצבעות אריאל כולל בית אריה עופרים
3 עתירות הנוגעות לגוש עציון
3 עתירות הנוגעות לג'בעה- שומריה
3 עתירות ביחס לדרום הר חברון
2 עתירות ביחס למעלה אדומים
1 עתירה ביחס לסוסיא

עתירות נוספות שתלויות ועומדות:
1 עתירה בנוגע למעבר הל"ה (ג'בעה)
9 עתירות הנוגעות ל"מרקם חיים" (2 מהן כלליות ו-7 מתייחסות לאזורים בהן הוקמה הגדר)

עד כה הושלם הטיפול ב- 51 עתירות נוספות. חלקן נמחקו לאחר שהושגה הסכמה בין הצדדים וחלקן נדחו בפסקי דין.
       
     
       
אזרוח מסוף הסחורות בשער אפריים
 
  02/02/2006    
       
  מינהלת המעברים במשרד הביטחון מתניעה מהלך נוסף של אזרוח והפעם, מסוף הסחורות בשער אפריים שהחל מיום שני, 6 בפברואר 2006 יופעל ע"י חברת מיקוד באחריות משרד הביטחון.

אזרוח מסוף הסחורות בשער אפריים מצטרף לשני מהלכי אזרוח קודמים שהתבצעו בינואר:ב- 16 בינואר- שער אפרים וב-19 בינואר במעבר ארז. במעבר אפריים עוברות כיום כמאה משאיות מתחומי יהודה ושומרון והכוונה להגיע למכסה של כ- 250 משאיות ביום.
       
     
       
סטטוס עדכני של עתירות בנושא גדר הביטחון
 
  02/02/2006    
       
  45 עתירות תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון בעניין תוואי הגדר:
16 מהן ביחס ל"עוטף ירושלים", 15 ביחס לתוואי מאלקנה לירושלים, 3 ביחס לגוש עציון, 3 ביחס לתוואי באזור ג'בעה-שומריה, עתירה אחת נוגעת לסוסיא, 5 עתירות נוגעות לאצבעות אריאל (בית אריה- עופרים), 2 עתירות ביחס למעלה אדומים.

7 עתירות נוספות נוגעות ל"מרקם חיים":
2 מהן כלליות ו-5 מתייחסות לאזורים ספציפיים בהן הוקמה הגדר.

1 עתירה תלוייה ועומדת לגבי הקמת מעברים.
מספר עתירות הוגשו לקבלת היתרי כניסה למרחב התפר לרבות כניסה לשטח ירושלים לעיבוד קרקעות.
הטיפול ב-49 עתירות נוספות הסתיים לאחר שבחלק מהמקרים נדחו וחלקן נמחקו לאחר שהושגה הסכמה בן הצדדים.
       
     
       
אזרוח המעברים
 
  15/01/2006    
       
  משרד הביטחון מתניע את תוכנית אזרוח המעברים. "הסנוניות הראשונות" הן מעבר שער אפריים שיאוזרח ב- 16 בינואר 2006 ומעבר ארז שיאוזרח ב- 19 בינואר. המעברים יועברו לאחריות משרד הביטחון- מינהלת המעברים ויופעלו באמצעות חברות אזרחיות שזכו במכרז שפרסם משרד הביטחון. החברות יאיישו את המעברים ויהיו אחראיות להליכי הבידוק שנועדו למנוע כניסת מפגעים לשטחה של מדינת ישראל.

במעברים הותקנו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיאפשרו בידוק אמין שיתבצע בפרק זמן קצר משמעותית מהבידוק הקודם, בתנאים סביבתיים משופרים שיאפשרו התייחסות מכובדת לעוברים בו. בין היתר הותקנה במעבר ארז מערכת בידוק אישית הזהה למערכות שמותקנות באנגליה, הולנד, יפן וארה"ב.

בימים אלו מסתיימות הדרכות והשתלמויות של העובדים שיועסקו במעברים באמצעות חברת "שלג לבן" שתפעיל את מעבר ארז וחברת "מיקוד" שתפעיל את מעבר שער אפריים. מעבר ארז הינו מעבר הולכי הרגל העיקרי של היוצאים מעזה לישראל ,בעיקר אלפי פועלים היוצאים לעבודה על פי אישורים. כמו כן מיועד המעבר לסוחרים ולבעלי עסקים וכן לכלי רכב ובעלי מעמד מיוחד ( (VIP. מעבר שער אפריים הינו מעבר הולכי הרגל העיקרי של אזור השומרון והוא משמש גם כמעבר סחורות. לאחר אזרוחו, ישודרג ויתבצעו בו בקורת ובקרה קפדניים יותר. אזרוח מעבר הסחורות יתבצע בתחילת פברואר.

שני מעברים אלו הנם הראשונים בתהליך האזרוח ובמהלך שנת 2006 מתוכנן אזרוחם של מעברים נוספים. ב-21 לחודש צפוייה התקנה במסוף קרני של המשקף הראשון מבין ארבעה משקפים שהועמדו לרשות ישראל במסגרת הסכם הבנות שנחתם בחודש שעבר ע"י מנכ"ל משרד הביטחון, קובי תורן ושגריר ארה"ב בישראל, ריצ'רד ג'ונס.
       
     
       
תמונת מצב על גדר הביטחון : נכון ל- ינואר 2006
 
  12/01/2006    
       
  כ- 300 ק"מ הושלמו ומופעלים מבצעית.
כ- 143 ק"מ נמצאים בעבודה.
כ- 58 ק"מ נוספים יכנסו לשלבי עבודה במהלך השבועות הקרובים.

תוואי בבחינה משפטית:
כ- 26 ק"מ נמצאים עדין בבג"צ.
כ- 76 ק"מ בהשגות משפטיות של בעלי הקרקע או בעלי עניין ( בתום שלב משפטי זה יכולים אותם גורמים להגיש בג"צ).
כ- 7 ק"מ באזור ירושלים נדונים בועדת ערר הסמוכה לבית המשפט המחוזי בת"א.
כ- 124 ק"מ נמצאים בתהליך אישור על ידי משרד המשפטים. רק לאחר מכן ניתן להוציא צווי תפיסה.
       
     
       
חידוש עבודות הקמת הגדר באזור מכבים-רעות
 
  09/01/2006    
       
  בג"צ דחה היום, 9 בינואר 2006, שתי עתירות נגד תוואי גדר הביטחון באזור מכבים-רעות. העתירה הראשונה הוגשה מטעם תושבי הכפר בית סירא שדרשו להזיז את הגדר מערבה בשל פגיעה באדמות חקלאיות, והשניה מטעם תושבי מכבים-רעות שדרשו להזיז את התוואי מזרחה בשל הסיכון הביטחוני. בג"צ קבע כי הפגיעה היא מידתית ודחה את שתי העתירות גם יחד.

בהתאם, העבודות שהופסקו בקטע זה עקב הגשת העתירות, יתחדשו.
       
     
       
בניית גדר הביטחון בכפר ענתא
 
  14/12/2005    
       
  בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה ביום 14 בדצמבר עתירה שהוגשה על ידי וועד ההורים בבית הספר התיכון "זכרים" בכפר ענתא השוכן בצפון מזרח ירושלים.

במסגרת העתירה התבקש בית המשפט העליון להורות על הסרתה של חומת בטון שהקימו כוחות הביטחון בחצר בית הספר. לטענת העותרים, חומת הבטון מהווה חלק מתוואי גדר הביטחון באותו אזור וחורגת במידה משמעותית מהתוואי לגביו הוצאו צווי תפיסה באותו אזור.

בתשובה לעתירה ציינה המדינה כי החומה שנבנתה בחצר בית הספר אינה חלק מתוואי גדר הביטחון הנבנית באזור, אלא אמצעי הגנה זמני שהוצב על ידי כוחות הביטחון. הצבת החומה נועדה לספק הגנה לפועלים העובדים בגדר הביטחון הנבנית באזור הסמוך לבית הספר. הצבתה מתבצעת בעקבות אירועי הפרות הסדר שהתרחשו משטח בית הספר במהלכם הושלכו אבנים על הפועלים שנפגעו לא אחת ונזקקו לטיפול רפואי.

כן הוצהר על ידי המדינה כי עם השלמת העבודות להקמת הגדר באותו אזור, יוסרו לוחות הבטון בחצר בית הספר, וכי בתום העבודות ישמשו כ-30 מטרים בלבד מחצר בית הספר, המצויות בתוך אדמות מדינה רשומות, לצורך הקמת קיר חוצץ בין חצר בית הספר לבין תוואי הגדר באזור.

ביום 14.12.05 ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין שדוחה את העתירה. במסגרת פסק הדין נקבע כדלקמן:

"לאחר שמיעת טענות הצדדים, ולאחר שעיינו בחומר שהונח בפנינו, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות. הובהר לנו כי לוחות הבטון שהוצבו בחצר בית הספר אינם חלק מגדר הביטחון המוקמת באזור. מדובר באמצעי ביטחוני זמני הדרוש לצורך צמצום הסכנה הנשקפת לשלומם וביטחונם של העובדים העוסקים בהקמת גדר הביטחון עקב אירועי הפרות הסדר המתרחשים במקום. לוחות הבטון יוסרו והמצב יוחזר לקדמותו- למעט השטח המצוי בתחום אדמות המדינה- לכשיחזור הסדר על כנו, או לכשתסתיימנה העבודות להקמת הגדר, לפי המוקדם. בנסיבות אלה, לא מצאנו להתערב בפעולות שנקטו המשיבים. לפיכך, העתירה נדחית".
       
     
       
טכנולוגיות למעברים
 
  08/12/2005    
       
  מנכ"ל משרד הביטחון, יעקב תורן ושגריר ארה"ב בישראל, ריצ'רד ג'ונס חתמו ב- 8 בדצמבר 2005 על הסכם המסדיר העמדת ציוד בידוק ובכלל זאת משקפים לרשותה של ישראל באמצעות ארגון הסיוע USAID.

ציוד הבידוק והמשקפים שיוצבו במעברים יאפשר בידוק אפקטיבי, יעיל ומהיר של סחורות המועברות בין הרשות הפלסטינית לישראל ועל ידי כך יסייע להתאוששות הכלכלה הפלסטינית, התאוששות שהינה אינטרס משותף לארה"ב ולישראל ולא רק לרשות הפלסטינית עצמה. חתימת ההסכם התאפשרה לאחר מו"מ שהתמשך על פני מספר שבועות ששותפים לו מינהלת המעברים במשרד הביטחון בראשות בצלאל טרייבר, ג'ים ביבר יו"ר שלוחת ארגון USAID בישראל וגורמים ממשרד האוצר, המשפטים והחוץ.

ההסכם מגדיר את התנאים בהם יסופקו המשקפים ואת המחוייבויות ההדדיות של ישראל וארה"ב, כאשר מבחינת ישראל מדובר במהלך חשוב לסגירת פערים טכנולוגיים בקו התפר. בשלב הראשון יגיעו ארצה ארבעה משקפים ניידים בתנאי ליסינג לשנה ובהמשך, תקבע כמות המשקפים הנוספים. המשקפים הניידים ימוקמו בנקודות ביקורת מרכזיות דוגמת קרני, כרם שלום ושער אפריים דרכן מועברות סחורות ובכלל זה תוצרת חקלאית שמימד זמן הבדיקה לגביהן הינו קריטי, והם ינויידו לנקודות ביקורת נוספות לפי הצורך.

מנכ"ל משרד הביטחון הודה לשגריר ארה"ב על תמיכתה המתמשכת של ארה"ב בישראל ועל תרומתה לקידום ההידברות בין ישראל לרשות הפלסטינית. עוד הוסיף ואמר כי "גדר הביטחון ומערך המעברים בהם ישולבו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, יתרמו לביסוס תחושת ביטחון ולשיפור הכלכלה הפלסטינית".
       
     
       
גדר הביטחון- סטטוס
 
  08/12/2005    
       
  275 ק"מ של גדר הביטחון פועלים מבצעית. 150 ק"מ נוספים נמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים בנוסף ל- 83 ק"מ שנמצאים לקראת ביצוע.
גדר הביטחון פועלת כיום מבצעית לאורך תוואי של כ- 275 ק"מ כשהקטע המרכזי באורך כ-200 ק"מ משתרע מטירת צבי עד אלקנה, ובהמשך, עשרות קלומטרים בגזרת עופר- אלקנה, ג'בע- שומריה ובאזור ירושלים גופא.

בדצמבר 2005 מתוכננת הפעלה מבצעית של הגדר באזור ירושלים (כ- 59 ק"מ) ובתחילת 2006 מתוכננת הפעלה של הגדר בקטע משומריה למצודות יהודה (כ- 43 ק"מ).
על פי התכנון תושלם הקמת הגדר בסוף 2006 לאחר שהסוגיות הסטטוטוריות והמשפטיות יבואו על פתרונן.
       
     
       
עתירות מרחב התפר- סטטוס עדכני
 
  01/11/2005    
       
  48 עתירות תלויות ועומדות בפני בג"ץ.

16מהן נוגעות לעוטף ירושלים, ו-5 מהן לסוגיות של "מרקם חיים" ובכלל זה משטר תנועה, הכרזה על האזור כאזור צבאי סגור, שעות פתיחה של שערים חקלאיים וכו'.

עד כה טופלו 43 עתירות נוספות והטיפול בהן הסתיים לרוב בהסכמה שהושגה בין הצדדים ובמקרים אחרים לאחר פסיקה של בית המשפט בעניין.
       
     
       
בג"ץ 7957/04 אלפי מנשה
 
  15/09/2005    
       
  בית המשפט העליון פסק ביום, 15.9.2005, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעתירה העוסקת בחוקיותה של גדר הביטחון באזור אלפי מנשה.
פסק הדין ניתן פה אחד.

פסק הדין מהווה פסק דין עקרוני שבחן את מידת השפעתה של חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג על המשך גישתו של בית המשפט העליון לשאלת חוקיות הגדר לפי המשפט הבינלאומי. בית המשפט עמד בהרחבה על חוות הדעת המייעצת, אשר קבעה כי הקמת הגדר (החומה כלשונו) והמשטר המתלווה אליה נוגדים את המשפט הבינלאומי, משום שהגדר עוברת בחלקה הגדול בתוך הגדה המערבית. בית המשפט העליון מצא כי התשתית הנורמטיבית הבסיסית עליה משתיתים בית הדין הבינלאומי בהאג ובית המשפט העליון בפרשת בית סוריק את החלטותיהם היא משותפת. חרף בסיס נורמטיבי משותף, הגיעו שני בתי המשפט למסקנות שונות. השוני במסקנות המשפטיות נובע בעיקרו מהשוני בתשתית העובדתית לפיה פסק כל בית משפט. בית הדין בהאג ביסס את פסק דינו לפי תשתית עובדתית באשר לפגיעה בזכויות של התושבים הפלסטינים בלא שנזקק לתשתית עובדתית באשר לצורך הביטחוני- צבאי של ישראל בהקמת הגדר. לעומת זאת, בפרשת בית סוריק הונחה בפני בית המשפט העליון תשתית עובדתית נרחבת, הן באשר לפגיעה בזכויות האדם של התושבים המקומיים והן באשר לצרכים הביטחוניים- צבאיים. תשתית מקיפה זו אפשרה לבית המשפט להחליט כי חלקים מסוימים של הגדר מפירים כללים של המשפט הבינלאומי וחלקים אחרים אינם מפירים את הכללים. השוני האחר נוגע להיקף הפגיעה בזכויותיהם של התושבים המקומיים, כאשר המידע שנמסר לבית הדין הבינלאומי בהאג כלל אי דיוקים. בשל התשתית שהוצגה בפני בית הדין, הוטל מלוא המשקל על כף הפגיעה בזכויות. לא ניתן כל משקל לצרכים הביטחוניים- צבאיים וממילא- לא נדונה כלל השאלה של מידתיות הפגיעה או מרחב התמרון. השוני במודל הדיון תרם אף הוא לשוני בתוצאה. בפני בית הדין בהאג עמד לבחינה התוואי כולו והדבר לא אפשר ניתוח פרטני של קטעי הגדר השונים. המתודה של בית המשפט העליון שונה. בית המשפט בוחן כל קטע מקטעי תוואי הגדר על פי מודל הדיון לפיו הוא נוהג: "האם נמצא בו איזון מידתי בין הצורך הביטחוני- צבאי לבין זכויות האוכלוסיה המקומית".

כלל זה הופעל גם בעתירה הנוכחית, תוואי הגדר באלפי מנשה לגביה נקבע כי "על המדינה לשקול מחדש בתוך זמן סביר את החלופות השונות של תוואי גדר הביטחון תוך שעליה לבחון חלופות הפוגעות פחות בחיי התושבים של כפרי המובלעת". יחד עם זאת שוכנע בית המשפט כי ההחלטה על הקמת הגדר לא נתקבלה מתוך שיקול מדיני. ההחלטה שהתקבלה ביוני 2002 הייתה נוכח מציאות טרור קשה שפקדה את ישראל מאז ספטמבר 2000. שיקולים ביטחוניים- צבאיים מנעו את האפשרות לבנות את הגדר על הקו הירוק. הקמת גדר על הקו הירוק תותיר את אלפי מנשה בצד המזרחי של הגדר, חשופה לפגועי טרור. כל תוואי גדר צריך להתחשב בצורך להעניק ביטחון לתושבים הישראליים של אלפי מנשה.
       
     
       
סיור פרדה של מנכ"ל משרד הביטחון מגדר הביטחון
 
  14/09/2005    
     
  "הייתה לי הזכות להיות שותף לתהליכים שתרמו לביטחון עם ישראל: בניית הגדר בצפון לאחר יציאת צה"ל מלבנון, פרוייקטים מרכזיים וחשובים במחקר ופיתוח ביטחוני, קידום יחסים ביטחוניים אסטרטגיים עם מדינות שונות, תוכנית ההתנתקות ופרוייקט גדר הביטחון שבסוף השנה תושלם מרביתה". במילים אלו סיכם אלוף במיל' עמוס ירון את שש שנות כהונתו במשרד הביטחון.
"בחרתי לסיים את תפקידי בסיור בגדר", אמר, "כי הפרוייקט הזה היה ה"בייבי" שלי. נפלה בחלקי הזכות ליזום אותו וגם להיות שותף מוביל ופעיל בביצוע שלו. למרות שהגדר איננה חזות הכל, היא יצרה ויוצרת מציאות ביטחונית חדשה שתקנה לאזרחי המדינה תחושת ביטחון רבה וטובה יותר".

על רקע תוואי הגדר בעוטף ירושלים באזור חירבת אבו לחם, הבטיח המנכ"ל כי "בסוף דצמבר תשתרע הגדר מטירת צבי שבצפון עד יער יתיר ומצדות יהודה בדרום, למעט קטעים מסוימים שנמצאים בדיונים משפטיים וסטטוטוריים ובאותם מקומות צה"ל ידע לתת מענה הולם".
המנכ"ל נפרד היום מהקבלנים הרבים העובדים בבניית הגדר שהודו לו על שידע לצאת מהמשרד ולתרום מנסיונו העשיר בפתרון בעיות תוואי הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה הנדסית תוך שמירה על החזות הנופית.

"מנכ"ל כמוך נדיר להכיר, כמו D10 , חזק עקשן בכל המטרות עמדת איתן". כך כתבו לו על גבי השי שהגישו לו, דגם מיניאטורי של בולדוזר, אחד מיני רבים שהיו שותפים לעבודות התשתית בגדר.

     
       
     
       
     
     
  תוכנית משרד הביטחון לאזרוח המעברים - יוצאת לדרך
 
  25/08/2005    
       
  במכרז שפרסם משרד הביטחון לתפעול ארבעה מעברים: גלבוע (ג'למה), שער אפרים, ביטוניא וארז, זכו שתי חברות: שלג לבן ו-מיקוד.
בשלב הראשון יופעל מעבר ארז על ידי חברת "שלג לבן" ומעבר שער אפרים על ידי חברת מיקוד.

איזרוח המעברים יתבצע עד סוף שנת 2006. עד סוף 2005 תושלם הקמת חלק הארי של גדר הביטחון כך שיווצר רצף מטירת צבי שבצפון ועד מצדות יהודה שבדרום. במעברים ייושמו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיאפשרו בדיקה בטחונית אמינה במקביל למעבר מהיר של אנשים. תפעולם של המעברים על ידי אזרחים, יצמצם את החיכוך הקיים כיום במחסומים וישפר את רמת השירות מבלי שרמת הבידוק תפגע.

טרמינל הולכי הרגל במעבר ארז החדש יכלול 4 שרוולים בהם יעברו כ-2000 אנשים בשעה. תפוסה זו תגדל באפריל 2006 ל-4000 איש בשעה, לכשיתווספו ארבעה שרוולים נוספים, כך שזמן ההמתנה יקטן. במקביל, מוקם מסוף סחורות שיכלול משקפים שיאפשרו בדיקה כוללת של הסחורות ללא צורך לפרקן.

מעבר שער אפרים מיועד לתת מענה לתנועה של כ-8,000 איש ביממה והטרמינל יתבסס על 3 שרוולים. במקביל מתבצעת הקמה של מסוף סחורות. בשלב הביניים ישודרג מסוף הסחורות הפועל בשיטת גב אל גב על ידי אמצעים טכנולוגיים שונים. לכשיושלם, יאפשר מסוף המטענים מעבר של 500 משאיות ביום.
       
     
     
  סטטוס עדכני של עתירות בעניין מרחב התפר
 
  09/08/2005    
       
  עד היום טופלו ונסגרו 38 עתירות ביחס לגדר הביטחון, חלקן בהחלטת בית משפט וחלקן בהסכמות שהושגו בין הצדדים.
35 עתירות נוספות בעניין תוואי גדר הביטחון עומדות כיום בפני בג"ץ:
13 מהן ביחס ל"עוטף ירושלים", 13 עתירות נוספות ביחס לשלב ג', 5 עתירות ביחס לשלב ד', ו-4 עתירות הנוגעות לאצבעות אריאל.
בנוסף, תלויות ועומדות 2 עתירות הנוגעות להקמתם של מרכיבים נלווים לגדר הביטחון נקודת בקורת וציר מרקם חיים.

באשר למרקם חיים במרחב התפר הרי שתלויות ועומדות 6 עתירות: 2 מהן כלליות ו-4 עתירות מתייחסות לאזורים ספציפיים במקומות שהגדר כבר הוקמה (גזרת אלפי מנשה, גזרת הכפרים פרעון, ח'ירבת ג'בערה, פלאמה וג'יוס, אזור הכפר פרעון- נגישות לחוות גז וגזרת צופים).

עתירות נוספות שהוגשו עסקו בהיתרי כניסה למרחב ירושלים- חלקן נמחקו וחלקן תלויות ועומדות. ארבע עתירות נוספות נמחקו בהסכמה.
       
     
     
  מתאפשרת הקמת גדר הביטחון מדרום לפסגת זאב
 
  08/06/2005    
       
  הקמת גדר הביטחון מדרום לפסגת זאב מתאפשרת בעקבות החלטת ועדת הערעור לפי חוק להסדר תפיסת מקרקעין לשעת חירום, ליד בית משפט השלום בתל- אביב בהרכב של שלושה שופטים שדחתה ביום 31.05.05 את עתירת תושבי מחנה הפליטים שועפט, תושבי הכפר שועפט, ראס חמיס ושכונת דחיית א סלאם, שביקשו לבטל את תפיסת המקרקעין שנועדה לאפשר את הקמת גדר הביטחון באזור.
טענות העותרים היו שהצווים שהוצאו ע"י משרד הביטחון חרגו ממתחם הסבירות והמידתיות. לטענתם, התוואי שנקבע מסתיר שיקולים זרים ואינו מבוסס על שיקול מבצעי-בטחוני והוא פוגע "פגיעה בלתי חיונית ובלתי מידתית בזכויות היסוד".
טענת משרד הביטחון היתה שהפיתרון שנבחר משקף איזון ראוי בין האינטרסים הנוגדים כשהתוואי שנבחר מהווה פיתרון מידתי יותר, הממזער ככל הניתן את הפגיעה בתושבים מבלי לוותר על הצורך בהגנה על הביטחון. ברקע הדברים ראוי לזכור כי דרך השכונות עברו מספר מפגעים לתוך ירושלים ולכן השיקול המבצעי הוא השיקול המרכזי שצריך לעמוד בבחירת תוואי גדר הביטחון.
הדרישה המבצעית היא לתוואי שימנע מעבר בלתי מבוקר לתוך תחומי ישראל, כזה שמאפשר הסתננות מפגעים ואמצעי לחימה.
בהחלטת השופטים צויין כי: "אין לממש את הזכות לביטחון במחיר שלילתו המוחלטת של חופש התנועה ואין לשלול לחלוטין את הזכות לביטחון על מנת לקיים את חופש התנועה, אלא נדרשת הגבלה הדדית על היקף ההגנה הניתנת לכל אחת מהחירויות הללו, באופן שישמר את "חופש הנשימה" של כל אחד מהערכים המתחרים ויש למצוא את האיזון הראוי ולשאוף לכך כי "הגרעין" של כל אחת מהחירויות הללו ישמר, וכי הפגיעה תהיה רק "במעטפת שלה" וכן יש להתחשב בעוצמת הפגיעה ובמהותה".
"את עוצמת הפגיעה בחופש התנועה של הפרט ניתן לבחון לפי ההיקף הגיאוגרפי של ההגבלה על התנועה, מידת האינטנסיביות של ההגבלה, משך זמן ההגבלה והאינטרסים שלשם מימושם נדרש חופש התנועה".
"כאשר בוחנים את התוואי שנבחר ע"י המשיבה למדים כי נעשה מאמץ לתכנן את תוואי הגדר באזור המצויין בתוואי, אשר בדרך כלל מונע פגיעה באדמות פרטיות. הגדר תהא בנויה בשיפולי השלוחה, כך שאינה פוגעת ישירות בחצריהם ובבתיהם של התושבים.
יש לציין כי כיום ובעבר, אין דרכם של תושבים לילך דרך המדרונות של השלוחה. תוואי הגדר לאורכה של השלוחה משני צדדיה, אינו פוגע במרקם חייו של מי מהתושבים. רק אלה הרוצים כיום להימנע ממעבר דרך המחסום, בין מסיבה של משך זמן המעבר במחסום ובין בשל סיבה "בלתי כשרה", לצורך כניסה לירושלים למי שאינו מורשה ואינו רוצה לעבור ביקורת, רק באלה, תוואי הגדר עצמו פוגע בהם".
"לעניין הערכת עוצמת הפגיעה הכרוכה בגדר ההפרדה, יש להביא בחשבון שיקולים כגון מיקום מסוף המעבר, המרחק בינו לבין מקום מגוריהם ועבודתם של התושבים, נוחות ומהירות המעבר.
בהחלטת השופטים נקבע כי בניית הגדר תושלם רק במקביל להקמת נקודת הביקורת בה מתוכנן מעבר התושבים הפלסטינים ובכפוף לכך שפרק הזמן שיידרש לבידוק יתקצר לעומת המצב היום.


משרד הביטחון מטפל כיום בהקמת 11 מעברים שיסדירו מעבר מבוקר לתוך ירושלים ויופעלו במקביל להשלמת בניית גדר הביטחון.
       
     
     
  חידוש העבודה באזור בודרוס בעקבות ביטול צו הביניים
 
  31/05/2005    
       
  הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיא ברק בטל ב-31/5 את צו הביניים שניתן באוקטובר 2004 ובעקבות זאת תחודש העבודה להקמת גדר הביטחון באזור הכפר בודרוס. חידוש העבודות הותנה בעמידת המדינה במספר התחייבויות ובכללן:
  • תשלום דמי שימוש ופיצויים בגין הקרקעות שנתפסו, הליך שהינו נוהל עבודה שגרתי במסגרת הקמת גדר הביטחון
  • מספר העצים שהעתקתם/ עקירתם תידרש לא יעלה על המספר שהוצהר בדיון כשההעתקה תתבצע באופן שיאפשר המשך צמיחתם והטיפול בהם.
  • הגישה לעצי הזית שיוותרו בצידה המערבי של הגדר, (80 עצי זית צעירים) תתאפשר באמצעות שער חקלאי שיוקם במקום.
       
     
     
  עמדת המדינה ביחס לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג
 
  28/02/2005    
       
  בכתב תשובה שהוגש ב-23/2/2005 לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ( בג"צ 4825/04 ובג"צ 4938/04) נכללה, בין היתר, עמדת המדינה לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג שנתנה ב-9 ביולי 2004 בסוגית גדר הביטחון.

כתב התשובה משתרע על פני 145 עמודים ובסיכומו נאמר:
547. חלקו השני של כתב התשובה הוקדש להשלכות האפשריות של חוות הדעת המייעצת, על עניינן של העתירות.
אכן, לבית-הדין הבינלאומי תפקיד חשוב בקידום נורמות המשפט הבין לאומי, ובפתרון בהסכמה של סכסוכים בין מדינות. בית הדין הבינלאומי מילא תפקיד חשוב בקידום המשפט הבינלאומי בעבר, ובוודאי ימלא תפקיד חשוב גם בעתיד. מדינת ישראל מחוייבת לכללי המשפט הבינלאומי אותם קיבלה על עצמה, ומכבדת את מוסדות האו"ם, לרבות בית-הדין הבינלאומי. מדינת ישראל מכירה במעמדו של בית הדין ובמומחיות של שופטיו.
548. במקרה שבפנינו, הסכסוך שבלב הסוגיה אשר נדונה בפני בית הדין לא התאים להתדיינות בפורום משפטי בינלאומי, כפי שנטען בפני בית הדין על ידי מדינות רבות, ובודאי שלא היה ראוי לדון בו במסגרת חוות דעת מייעצת.
549. חוות הדעת המייעצת ניתנה ללא הסכמת ישראל. למרות זאת, ישראל לא התעלמה מחוות הדעת, ובחנה את השלכותיה במגוון נושאים. בחינה זו התבססה על כך שבית הדין הבין לאומי אינו יוצר משפט בינלאומי. החלטותיו מהוות מקור משני בלבד למשפט הבינלאומי ובידיהן להוות, לכל היותר, ראיה לקיומו של כלל בינלאומי, במקרים המתאימים. חוות דעת מייעצת של בית הדין, להבדיל מפסק דין של בית הדין, אינה מחייבת, ומופנית אך ורק לאורגן אשר ביקש אותה, אשר גם הוא אינו מחויב לפעול לפיה.
550. בחינת חוות הדעת העלתה, כי היא מבוססת בעיקרה על עובדות מעטות, חסרות, לא מדויקות ולא עדכניות, שהובאו בפני בית הדין באופן שאינו מאוזן, וזאת בלשון המעטה. חלק ניכר מעובדות אלה אף השתנה שינוי מהותי מאז הוגש החומר לבית הדין. בית הדין אף לא נתן משקל ראוי להוראות הסכם הביניים, וכן לזכותה של מדינת ישראל, על פי המשפט הבין לאומי, להגן על חיי אזרחיה, כולל אלה המתגוררים בשטח המוחזק על-ידה בתפיסה לוחמתית.
ההחלטה על הקמת המכשול, ובחירת התוואי בו יעבור, מבוססת על איזון בין הצורך הצבאי בהקמת המכשול, המגלם גם את זכויות תושבי ישראל, ובמיוחד זכותם לחיים, לבין זכויות התושבים הפלסטיניים.
בהיעדר התייחסות ממשית ומפורטת לצורך הצבאי ומתקפת הטרור אותה בא לבלום המכשול, ובהיעדר מידע פרטני שיאפשר לאזן בין הצורך הצבאי מול הפגיעה הנגרמת בקטעים שונים של המכשול, לא יכול היה בית הדין להגיע למסקנה משפטית מבוססת.
לכן הקביעה הקטגורית שישראל הפרה את הדין הבין לאומי ועליה לפרק את המכשול, אינה מבוססת כלל, וממילא אינה יכולה להשליך על העתירות שלפנינו.
551. ניתוח המסגרת הנורמטיבית שקבע בית הדין לצורך ניתוח חוקיותו של המכשול העלה, כי מסגרת זו דומה למסגרת שהציב בית משפט נכבד זה. המקרים בהם חרגה חוות הדעת מהמסגרת שהציג בית המשפט הנכבד, או סתרה מסגרת זו, אינם משפיעים על עניינן של העתירות שלפנינו.
       
     
     
  תוואי גדר הביטחון אושר היום ע"י ממשלת ישראל
 
  20/02/2005    
       
  תוואי גדר הביטחון שאושר היום ע"י ממשלת ישראל מבטא עבודת מטה מקיפה שנערכה במערכת הביטחון: צה"ל ומשרד הביטחון, על מנת ליישם את העקרונות שקבע בג"צ בפסיקתו בעתירת בית סוריק מיום 30/6/04 כך שאלו יתיישבו עם צרכי הביטחון.

תוואי הגדר שתוכנן מאלקנה לעופר וכן בגזרה הדרומית מבטא את האיזון המתחייב בין צרכי הביטחון לשיקולים ההומניטריים.

נוסח החלטת הממשלה מופיע ככתבו וכלשונו:

"בהמשך להחלטות הממשלה מס' 2077 מיום 23.6.2002 ומס' 883 מיום 1.10.2003 וההחלטות הנוספות בנוגע לתוואי גדר הביטחון, ולאחר בחינת המשמעויות הנובעות מפסיקת בג"ץ לעניין המשך ביצוע העבודות להקמת הגדר:

א.   הממשלה רואה חשיבות בהמשך בהקמת גדר ביטחון, כאמצעי שהוכחה יעילותו להגנה על מדינת ישראל ועל תושביה, למניעת ההשפעה השלילית שעלולה להיות לפיגוע טרור על מהלכים מדיניים, ותוך הקפדה על צמצום, ככל הניתן, של השפעתו על אורח החיים של הפלסטינים בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקת בג"ץ.
ב.   בהתאם לאמור לעיל:
  1. לאשר המשך הקמת גדר ביטחון למניעת פיגועי טרור בהתאם למפה המצורפת להחלטה זו. המפה באה במקום ומבטלת את המפה שצורפה להחלטת הממשלה מס' 883 מיום 1.10.2003. המפה המצורפת להחלטה זו שמורה במזכירות הממשלה. (מפה זו מופיעה באתר במדור: תוואי הגדר).
  2. הגדר המוקמת על פי החלטה זו, כמו גם קטעי הגדר שהוקמו עד כה, הינה אמצעי בטחוני זמני למניעת פיגועי טרור ואינה מבטאת גבול מדיני או אחר.
  3. במהלך התכנון המפורט ייעשה כל מאמץ לצמצם, ככל הניתן, הפרעות העלולות להיגרם לאורחות החיים של הפלסטינים בעקבות הקמת הגדר.
  4. שינויים מקומיים בתוואי הגדר או בביצוע שיתחייבו מן התכנון הכולל של התוואי או מן הצורך לצמצם את ההפרעה לאורחות החיים התקינים של הפלסטינים, יובאו לאישור שר הביטחון וראש הממשלה.
  5. ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר יסכמו את היקף התקציב הנדרש לביצוע ההחלטה ופריסת המימון הנגזרת ממנו.
   
דברי הסבר
    הקמת גדר הביטחון בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות הוכיחה את יעילותה בהפחתה משמעותית של פיגועי הטרור. השלמת הגדר חיונית להבטחת ההגנה על מדינת ישראל ותושביה.
ביום 30.6.2004 ניתן פסק הדין בבג"ץ 2056/94, אשר קבע אמות מידה להקמת המכשול והדגיש את הצורך בקביעתו של תוואי מידתי אשר יאזן בין צרכי הביטחון לצרכיה של האוכלוסייה הפלסטינית. לאחר מתן פסק הדין נערכה עבודת מטה בצה"ל, בשיתוף עם המינהל האזרחי לאיו"ש ומשרד המשפטים ונבחנו מחדש כל קטעי תוואי הגדר, בהתאם לאמות המידה שהתווה בג"ץ. בעקבות עבודת מטה זו מובא בזאת לאישור הממשלה תוואי מתוקן של גדר הביטחון, אשר יחליף את התוואי שאושר בהחלטות הממשלה הקודמות. בחלק מהתוואי באזור מערב השומרון, מעלה אדומים ומדבר יהודה טרם הושלמה עבודת מטה, וזו תכלול בחינת ההיבטים הביטחוניים, האזרחיים והמשפטיים הנוגעים לעניין".
   
       
     
     
  בג"ץ חוזר בנושא בית סוריק 426/05
 
  08/02/2005    
       
  בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ביטל ב- 7.2.05 את צו הביניים העומד בעתירה שהגישו ב-13.1.05 מועצות הכפרים של בידו, בית סוריק, בית אכסא, בית ענאן, בית ליקיא, קטנה, ח'רבת אום לחם, אלקוביבה ונבי סמואל.
צו הביניים הארעי שהוצא על ידי השופט גובראן ב- 13.1.05 אסר ביצוע כל פעולה להקמת גדר במקרקעין נשוא צווי התפיסה.
בדיון בג"ץ נקבע כי "אין מקום לקיים עוד את צו הביניים הארעי העומד בעתירה... התרשמנו כי עמדתם של המשיבים, הנסמכת על הצעה שהעלינו בפני באי כוחם במהלך הדיון, משקפת איזון נאות בעניין צו הביניים הראוי לחול בעתירה."
בהתאם, הוצאו הנחיות לאפשר הגשת התנגדויות ופרק זמן של 7 ימים לזמן תגובה של המדינה לגבי מספר מקטעים ובמהלך תקופה זו לא יתבצעו עבודות במקום. מרבית השטח, 22 ק"מ, בתוואי מבית ליקיה עד הר אדר ובידו שוחרר לעבודה עם בקשה של בית המשפט מבאי כוח הצדדים "להמשיך ולקיים קשר הדוק בכל הנוגע לצווי התפיסה השונים, במטרה להגיע, ככל הניתן, לתוואי מוסכם".
   
       
     
     
  חידוש עבודות בינוי סביב קבר רחל
 
  03/02/2005    
       
  בג"ץ דחה היום, 3/2/2005, עתירה שהוגשה בשנת 2003 על ידי עיריית בית לחם ועוד 21 עותרים פלסטינאים ובכללם עיריית בית ג'אלה, חברת החשמל למחוז ירושלים, הוואקף המוסלמי ותושבים פרטיים נגד תוואי גדר הביטחון הנבנה סביב קבר רחל לצורך הגנה על מתפללים יהודים שביטחונם מאוים על ידי מעשי הטרור.

בפסיקתה קבעה השופטת דורית בייניש כי יש לכבד את חופש הפולחן בקבר ולכן אין לשנות את תוואי הגדר, מה גם שבעקבות התיקון בתוואי שנערך במסגרת הצו השני שפרסם המפקד הצבאי, תנועתם של מרבית העותרים המתגוררים לאורך דרך חברון, אינה מופרעת על ידי צו התפיסה.

"משהגענו למסקנה כי הפגיעה הטמונה באמצעי שנבחר על ידי המשיבים אינה פגיעה קשה ומשמעותית בחופש התנועה וכי אמצעי זה אינו חורג ממתחם האמצעים המידתיים והסבירים הנתונים למשיבים, איננו נדרשים להכריע בדבר יעילותם והתאמתם של אמצעים אלו... סיכומו של דבר, לאחר שבחנו את מהות הפגיעה בחופש התנועה ואת עוצמתה במקרה דנן, הגענו למסקנה כי הפתרון שבחרו המשיבים במסגרת הצו החדש אכן מבטיח את מימושו המהותי של חופש הפולחן מבלי לפגוע מהותית בחופש התנועה... לא מצאנו אפוא כי בהסדר שנקבע בסופם של ההליכים מתקיימת אי סבירות המצדיקה את התערבותנו בו."

בהתאם לפסיקה זו תחדש מערכת הביטחון את עבודתה בשטח.
   
       
     
     
  משרד תיאום חדש לפלסטינים ב"עוטף ירושלים"
 
  02/01/2005    
       
  המינהל האזרחי פתח ביום חמישי, 30 בדצמבר 2004, מינהלת תיאום וקישור (מת"ק) עוטף ירושלים בבסיס רמה שמדרום לרמאללה.

הרציונל להקמתו נובע מההבנה כי השלמת בניית גדר הביטחון סביב ירושלים תשפיע על "מרקם החיים" של האוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת במרחב שמצפון וממזרח לירושלים ומונה כ- 110,000 איש, מתוך רצון לתת לסוגיות "מרקם חיים" משקל מתחייב מול צרכי הביטחון.

המת"ק מורכב מקציני תיאום וקישור דוברי ערבית שיהוו כתובת בסוגיות "מרקם חיים" ובכללן בריאות, חינוך, תעסוקה, דת, סיוע הומניטרי כמו גם מעבר בין יהודה ושומרון לתחומי ירושלים.
   
       
     
     
  חודשה עבודת בינוי הגדר באזור צור באהר
 
  25/11/2004    
       
  בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה ביום רביעי, 24 בנובמבר, את העתירה שהגישו מספר תושבים בכפר צור באהר ובכפר אום טובא לשנות את תוואי גדר הביטחון בדרום מזרח ירושלים.
תוואי גדר הביטחון באזור שונה בעקבות עתירה קודמת שהוגשה ע"י תושבי הכפר המתגוררים בשטחי איו"ש. בעתירתם בקשו התושבים להקים את הגדר במיקום שימנע הפרדה בין בתיהם שהוקמו מחוץ לתחום שיפוט העיר ירושלים לבין ירושלים עצמה.
תיקון התוואי בהתאם לעתירה התבצע בתיאום עם וועד כפר צור באהר ואושר ע"י הדרג המדיני.
כאמור, העתירה השנייה, שנדחתה ע"י בית המשפט, הוגשה ע"י תושבים שבבעלותם מבנים וקרקעות מצידו המזרחי של התוואי המתוקן ואלו לא הגיעו לכלל הסכמה עם בעלי קרקעות ששינוי נוסף בתוואי הגדר משפיע עליהם.
בעקבות דחיית העתירה, חודשה העבודה במקום.
   
       
     
     
  עבודות בינוי של גדר הביטחון
 
  28/09/2004    
       
  גזרת הגלבוע - עד סוף אוקטובר יושלם קטע של 6 ק"מ המחייב ביצוע עבודות אספלט ע"י קבלן עבודות תשתית והקמת הגדר עצמה ע"י חברת אלפר.

שלב א' - עם השלמת קטע זה תהיה גדר הביטחון מבצעית לאורך תוואי רציף של 197 ק"מ מטירת צבי עד אלקנה, ועשרים קילומטרים נוספים המופעלים בצפונה ובדרומה של ירושלים.

אלקנה - ירושלים - לאור פסיקת בג"ץ נבחן מחדש התוואי וכיום מתבצעות עבודות בינוי לאורך
כ- 30 ק"מ בקטעים הבאים: עופר- בית חורון, קטנה, רנטיס-בודרוס, מבוא חורון.

עוטף ירושלים מזרח - עבודות בינוי מתבצעות כיום במספר מצומצם של אתרים שהפעילות בהם התאפשרה בתום ההליך המשפטי ( השגות או עתירות ).

גזרה דרומית - צוריף עד יער יתיר - עבודות תשתית מתבצעות מאז תחילת ספטמבר באזור שקף לאורך 6 ק"מ. בשבוע האחרון החלו עבודות מדידה בתוואי של 20 ק"מ נוספים ובטווח של מספר ימים יתחילו עבודות תשתית באמצעות כלי צמ"ה.
   
       
     
     
  גדר הביטחון וסיכול פיגועי טרור
 
  24/09/2004    
       
  פיגוע טרור נוסף נמנע ב- 21/9/2004 בתום מבצע משותף של שרותי הביטחון, צה"ל ומשטרת ישראל.

הפיגוע שתוכנן להתבצע בעפולה סוכל בעקבות מידע על מטען שהוברח מאזור ג'נין לתחומי ישראל. המידע הוביל את גורמי הביטחון לדיר חנא שם נעצר זעל אבאהרה, בן 31 ,מהכפר הפלסטיני אל יאמון שבאזור ג'נין. בחקירתו ספר על העברת מטען במשקל 7 ק"ג בתוך שק קמח למאהל באזור מטע זיתים ליד הכפר מרר שבגליל, שם אכן התגלה. בעקבות חקירתו נעצר באזור רמאללה נער בן 15 שהיה אמור להיות המחבל המתאבד ושני פלסטינים נוספים שסייעו לו.

החקירה העלתה כי בגלל רצף גדר הביטחון מסאלם עד אלקנה תוכנן מסלול ארוך לכניסה לתוך תחומי ישראל דרך ירושלים שבה אין עדיין גדר, ומסלול ארוך זה אפשר לכידת האנשים טרם ביצוע פיגוע ההתאבדות.
   
       
     
     
  אחזקה אזרחית לגדר הביטחון
 
  14/09/2004    
       
  האחריות על אחזקת קטע מגדר הביטחון עברה השבוע לראשונה לידיים אזרחיות. חברת עבודות העפר "רולידר" החלה באחזקת 50 ק"מ גדר בגזרה מאלקנה ועד קלקיליה, שהקמתם הושלמה לפני מספר חודשים.
חוזה האחזקה בו זכתה החברה במכרז אגף הבינוי של משרד הביטחון יכלול עבודות תשתית רבות ובכללן טיפול ברצועת העפר לטשטוש עקבות, הידוק הקרקע, ניקוי תעלות ומעבירי מים, אחזקת שערים, גדרות ופשפשים להולכי רגל, השלמת שילוט ותמרור וביצוע תיקונים בעמדות הפילבוקס.
החוזה שנחתם הינו לתקופה של שנה אחת עם אופציה לשלוש שנים נוספות והוא מהווה התקשרות נסיונית לפיה תתקיים בחינת מערך האחזקה של תשתית הגדר. אם תוגדר ההתקשרות כהצלחה, יועברו קטעים נוספים של הגדר לאחזקה אזרחית במהלך 2005.
   
       
     
     
  קטעי חומה בגדר הביטחון
 
  14/09/2004    
       
  במכרז של אגף הבינוי במשרד הביטחון להקמת קטעי חומה בפרוייקט גדר הביטחון זכו שני קבלנים: חברת מלט תל יצחק וחברת סלע. קטעי חומה אלו יוקמו באזורים עירוניים, בעיקר בירושלים שהבינוי בה צפוף והמרווח הצר הקיים מחייב פתרונות מיוחדים להבטחת מיגון.
   
       
     
     
  גדר הביטחון - הקטע הדרומי
 
  01/09/2004    
       
  על פי התכנון, העבודה בקטע צוריף (דרום הר חברון) - שומריה (40-45 ק"מ) תתחיל בתוך 2-3 שבועות. ב- 2/9 , יחלו עבודות מדידה בקטע מדרום גוש עציון עד להבים (6 ק"מ) באזור מושב שקף ובראשית השבוע יעלו כלי צמ"ה לשטח.

למרות הבעיות הסטטוטוריות- (160 השגות שהוגשו) הכוונה להגיע למצב שביוני 2005 ,הגדר הביטחונית בתוואי של 40 ק"מ תהיה בתפעול מבצעי מלא.
בקטע ההמשכי- משומריה עד יער יתיר שאורכו 60 ק"מ מתוכננת תחילת עבודות בסוף שנה זו וגמר ביצוע מתוכנן לסוף 2005.

הקמת הגדר כמערכת תסתיים ביער יתיר מנקודה זו לכיוון ים המלח, מדובר במבנה טופוגרפי של קניונים עמוקים שעבירותם קשה, ולכן משיקולים אלו וגם מתוך רצון שלא לפגוע בטבע לא תוקם גדר ופונקציית הגילוי וההתראה תתבצע באמצעות אמצעים טכנולוגיים שיוצבו במקום.
   
       
     
     
  גדר המצילה חיים
מקור: הודעת דובר צה"ל 17/08/2004
 
       
  ב- 11 באוגוסט סמוך לשעה 13:00, התפוצץ מטען במשקל של כ-15 ק"ג במחסום קלנדיה הסמוך לרמאללה. מהפיצוץ נפצעו שישה לוחמי משמר הגבול, שלושה מהם באורח קשה וכן שלושה פלסטינים. בפעילות מבצעית של צה"ל, שרות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל נעצרו חברי החוליה מג'נין המעורבים בהוצאת הפיגוע.

מספר שעות לאחר פיצוץ המטען נעצר ברמאללה המחבל- בסאם מוסטפה אסעד עביד, כבן 29, נהג מונית. מחקירתו עלה מידע שהוביל למעצרו ב- 12 באוגוסט של המחבל מוחמד פתחי דיב איוש, כבן 27, שניהם מהכפר ערבה סמוך לג'נין.

במבצע מודיעיני מורכב שנמשך כיממה נעצר ביום שישי האחרון, 13 באוגוסט לפנות בוקר חבר החוליה השלישי, המחבל ואיל נביל מחמוד נעיראת, כבן 29, מהכפר מיתלון שבשומרון, לאחר שהסתתר במסגד 'אבן ג'בל' בשכונת א- רם.

מחקירת חברי החוליה עולה כי הם הופעלו על ידי מבוקשי 'שוהדא אל אקצה' של ארגון 'הפתח' מג'נין, המחבל- מחמוד אסעד אבו חליפה, כבן 25, המעורב בפיגועים רבים כנגד אזרחי מדינת ישראל והמחבל- זכריה זביידי, כבן 28. שני המחבלים העבירו לחברי החולייה מטען חבלה והדריכו את המחבל ואיל נעיראת באופן הפעלתו.

על חברי החוליה היה להבריח את המחבל ואיל נעיראת לחיפה על מנת שיבצע פיגוע הרג המוני בשוק 'תלפיות' בעיר. המחבל הונחה כי אם לא יגיע לחיפה עליו להגיע לעיר אחרת בעורף ישראל על מנת לבצע את הפיגוע.

המחבל- בסאם עביד הסיע במוניתו את ואיל נעיראת ובמונית השניה הועבר מטען החבלה, אשר הוסתר במסווה ארגז ירקות. המונית ובה המחבל הייתה אמורה להתריע על נוכחות כוחות צה"ל ומחסומים בדרכם. המוניות נעו מערבה לטול-כרם, עברו בעטיל ומשם בעוקף רמאללה עד א-רם, במסלול שהוכתב ע"י גדר הביטחון הקיימת.

השיירה נעה מג'נין לא-רם תוך ניצול הקלות שביצע צה"ל על מנת לשמר את שגרת החיים הפלסטינית. חברי החוליה רכשו עגלת תינוק במטרה להסתיר את מטען החבלה. המחבלים- בסאם ומוחמד אף שכרו רכב שיסיע את המחבל ומטען החבלה לחיפה ממחסום קלנדיה והעמיסו עליו את המטען ועגלת התינוק.

בזמן שהתארגנו ליציאה מקלנדיה הועברה התראה לכוחות הביטחון באזור כי חוליית מחבלים נמצאת באזור ובכוונתה לבצע פיגוע בעורף ישראל. תוואי גדר הבטחון מנע יכולת מימוש מיידית של הפיגוע וגרם לעיכוב הפיגוע. תגובה מהירה של צה"ל, שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל הביאה לריכוז כוחות בצפון ירושלים ומנעו את יציאת החוליה לעורף ישראל.

כתוצאה מריבוי הכוחות הבינו חברי החוליה כי לא יצליחו לבצע פיגוע בעורף ישראל והניחו את המטען על עגלת התינוק בעודם מתקרבים למחסום קלנדיה. משהתקרבו לוחמי משמר-הגבול לעגלת התינוק הופעל מטען החבלה, ממנו כאמור נפצעו שישה לוחמי משמר הגבול, שלושה מהם באורח קשה וכמו כן, שלושה פלסטינים.

מוחמד איוש, נהג המונית השנייה, נמלט מזירת הפיגוע בחסות פצועים פלסטינים שהעביר במוניתו לבית חולים ברמאללה. כך עשה גם המחבל ואיל נעיראת שפינה צעירה פלסטינית שנפצעה למרפאה בא-רם, אך כאמור נתפסו מאוחר יותר.
   
       
     
     
  בינוי הגדר מהר אבנר לטירת צבי
 
  09/07/2004    
       
  גדר הביטחון מוסיפה נדבך חשוב כאשר ביום ראשון, 11/7/2004, תתחיל חברת אלפר בהקמת גדר לאורך תוואי באורך 19.5 ק"מ מהר אבנר לטירת צבי. לאורך התוואי יוצבו אמצעים טכנולוגיים נוספים שיספקו התראה על ניסיונות חדירה.

הקמת הגדר תושלם עד סוף חודש אוגוסט והיא תיצור רצף של 190 ק"מ מטירת צבי ועד אלקנה ו- 20 ק"מ נוספים בצפונה ובדרומה של ירושלים שבהם גדר הביטחון מבצעית ומהווה מרכיב מרכזי חשוב בהפחתת יכולת הפעולה של תשתיות הטרור הפלסטיני להוציא לפועל פיגועים.

ב- 11 החודשים מאז הופעלה גדר הביטחון, מראשית אוגוסט 2003 ועד סוף יוני שנה זו הצליחו תשתיות הטרור הפלסטיניות להוציא לפועל רק 3 פיגועי הרג המוני (מחבל מתאבד או מכונית תופת ) בתחומי ישראל, בהם נהרגו 26 ישראלים ונפצעו 76. בשני מקרים החדירה הייתה דרך אזורים בשומרון בהם לא הושלמה הקמת הגדר ובמקרה נוסף חדרה המחבלת דרך מעבר ברטעה לאחר שבידוק הנשים התגלה כנקודת תורפה. השוואת נתונים אלו לתקופה טרם הקמת הגדר ( מ- 29 בספטמבר 2000 ועד סוף יולי 2003 ) מעלה כי בתקופה זו בוצעו ע"י תשתיות הטרור 73 פיגועי הרג המוני בתחומי ישראל שגרמו למותם של 293 ישראלים ולפציעתם של 1950.

הפעילות הסיכולית המגוונת של כוחות הביטחון העלתה כי קיומה של גדר הביטחון הנו המרכיב העיקרי בשינוי דפוסי הפעילות המבצעית של תשתיות הטרור בשומרון ואלו מנסות "לגלגל" פיגועים דרך אזור יהודה - בעיקר ירושלים ורמאללה, במקומות בהם טרם הוקמה הגדר.

אימות לכך ניתן, בין היתר, בסיכול פיגוע התאבדות בירושלים לאחר חשיפת חוליית תנזים בשכם ב- 22/6/04. בחקירת גורמי הביטחון הודה באסל פתחי מטלק כי התבקש להעביר את איברהים אבו אלעיש לאזור א- רם ומשם היה האיש אמור לבצע פיגוע התאבדות בירושלים.
אזור א- רם מוגדר כציר מועדף עבור תשתיות הטרור והוא מוקד נוח להחדרת פיגועים. מאזור זה יצאו 12 פיגועי טרור ופעולת הסיכול האחרונה מצטרפת לפעולות סיכול נוספות שמנעו יציאת מפגעים מא- רם.
   
       
     
     
  אפקטיביות גדר הביטחון בצמצום פיגועים
 
  01/07/2004    
       
  ב- 11 החודשים שחלפו מאז ראשית אוגוסט 2003 ועד ה- 30 ביוני 2004 במהלכם הופעלה גדר הביטחון מבצעית לאורך קטע רציף של כ- 140 ק"מ מסאלם לאלקנה הצליחו תשתיות הטרור הפלסטיני בשומרון להוציא לפועל 3 פיגועי הרג המוני בלבד בתחומי ישראל בהם נהרגו 26 ישראלים ונפצעו 76. ב- 2 מקרים חדרו המפגעים דרך אזורים בשומרון בהם לא הושלמה הקמתו של מרחב החיץ, ובמקרה נוסף חדרה המפגעת דרך מעבר ברטעה באמצעות שימוש בדרכון ירדני לאחר שבידוק הנשים זוהה כנקודת תורפה.

לעומת זאת, ב- 34 חודשים שחלפו מאז תחילת גל הטרור הפלסטיני הנוכחי בספטמבר- 2000 ועד הקמת גדר הביטחון בסוף יולי 2003, ביצעו תשתיות הטרור המבצעיות בשומרון 73 פיגועי הרג המוני (התאבדות/"הקרבה"/מכונית תופת) בתחומי ישראל (כולל בירושלים) בהם נהרגו 293 ישראלים ונפצעו 1950.

קיומה של הגדר גרם לכך שנתיבי חדירת טרוריסטים לישראל התארכו ופעילות מודיעינית ממוקדת אפשרה סיכול פיגועים טרם חדירת המפגעים לישראל. עקב כך נכרת תנועת מפגעים מאזור השומרון לכיוון ירושלים מתוך כוונה להחדיר מפגעים לתחומי ישראל ובמיוחד לתוך ירושלים.
   
       
     
     
  פסיקת בג"צ בנושא גדר הביטחון
 
  01/07/2004    
       
  בית המשפט העליון של מדינת ישראל פסק היום כי למדינת ישראל יש זכות חוקית לבנות את גדר הביטחון במטרה להגן על חייהם של תושבי ישראל נגד הטרור הרצחני.

מערכת הביטחון והעומדים בראשה מכבדים את פסיקת בג"ץ ויפעלו על פיה. התוואי החלופי שיתוכנן במקומות שצווי התפיסה בוטלו בפסיקת בג"ץ יתבסס על העקרונות שקבע בית המשפט, כלומר ביתר מידתיות באיזון הראוי בין צרכי הביטחון לבין הפגיעה הנגרמת למרקם החיים של הפלסטינים.

גדר הביטחון הוכיחה את יעילותה בקטעים בהם הושלמה ותרמה להפחתה משמעותית בפיגועי הטרור ומערכת הביטחון תיערך בהקדם ככל שניתן להמשך בנייתה.
   
       
     
       
     
  פירוק הגדר ממזרח לבקה אל שרקייה
 
  22/02/2004    
       
  משרד הביטחון מתחיל הבוקר בפירוק גדר הביטחון ממזרח לבקה אל שרקייה. על פעולת הפירוק אחראי אגף הבינוי של משרד הביטחון.

גדר הביטחון נועדה לספק ביטחון לאזרחי ישראל תוך הימנעות, במידת האפשר, מהכללת פלסטינים ממערב לגדר. כאמור, עם השלמת בינוי הגדר בין בקה אל גרבייה לבקה אל שרקייה בשבוע שעבר ניתן להגדרה הביטחונית מענה אופטימלי.

הגדר שנבנתה בין בקה אל גרבייה הישראלית לבקה אל שרקייה הפלסטינית הנה באורך 5.8 ק"מ ובכלל זאת 800 מ' של חומה בתווך בין שתי הערים. אורך הגדר ממזרח לבקה אל שרקייה הינו כ- 8 ק"מ. הפירוק עצמו תוכנן לפני חודשים רבים והצהרות על כך נמסרו בנקודות זמן רבות בעבר. הפירוק מתבצע במסגרת תוכנית העבודה המוסדרת של אגף הבינוי של משרד הביטחון באמצעות קבלנים אזרחיים. במרכיבים שיפורקו יעשה שימוש חוזר בתהליך בינוי הגדר בגזרות אחרות.

ע"י פירוק הגדר המזרחית שהפכה למיותרת יוכלו תושבי בקה אל שרקייה, למעלה מ- 7,300 פלסטינים לקיים מרקם חיים כבעבר.

הקטע הראשון שיפורק היום ע"י אגף הבינוי במשרד הביטחון הינו באזור צומת שבע, על הציר בין בקה אל גרבייה לכיוון חרמש.

   
       
     
  תמונה : דובר צה"ל    
     
  תמונה : דובר צה"ל    
     
       
       
     
  בינוי גדר הביטחון
 
  10/02/2004    
       
  משרד הביטחון / אגף הבינוי פרסם את שמות הקבלנים הזוכים במכרזים פומביים לביצוע עבודות עפר בגזרות השונות של גדר הביטחון בתוואי מאלקנה למחנה עופר ומציר המנהרות לצוריף. המכרזים מיועדים לקבלנים העוסקים בעבודות עפר, תשתיות לגידור ודרכי מערכת, כולל עבודות בטון, פיתוח שטח, סלילה וריצוף, עבודות ניקוז, גידור ושערים וכן תשתית לתאורת חוץ. ההתקשרות עם הקבלנים שזכו במכרז תהיה לשנה עם אופציה לשתי הארכות, כל אחת לשנה.

בעקבות הזכייה מועסקים בבניית הגדר כ- 23 קבלנים בעבודות תשתית, שתי חברות המספקות את גדרות התיל (מוסרות וחוד), חברה המייצרת את גדר ההתראה (מגל), חברה המייצרת אלמנטים מבטון לחומה (אקרשטיין), שתי חברות שייצרו אלמנטים נדרשים לפרוייקט המעברים (סולל בונה ואשטרום) ומספר חברות המספקות אמצעי תצפית והתראה.
   
       
     
       
     
  תקציב המשכי לגדר הביטחון בגלבוע
 
  10/12/2003    
       
  תקציב של 380 מליון ש"ח לבנייה המשכית של גדר הביטחון מסאלם בואכה בית שאן בתוואי: סאלם - מלכישוע - הר אבנר - טירת צבי, אושר ע"י וועדת תקציב הביטחון בישיבתה מיום 9 בדצמבר 2003.
אישור זה יאפשר עלייה לקרקע של חמישה קבלנים נוספים על קטע של כ- 20 ק"מ.
   
       
     
     
  התחלת עבודות שלב ג' של מרחב התפר
 
  12/11/2003    
       
  מערכת הביטחון החלה בביצוע שלב ג' של גדר הביטחון, מאלקנה דרומה. העבודה החלה בקטע שאורכו כ- 8 ק"מ, מהכפר רנטיס דרומה לכפר אל- מעדיה. על פי התכנון, במהלך נובמבר - דצמבר יתמקדו העבודות בהשלמת החלק הצפון- מערבי של עוטף ירושלים.

במקביל נמשכות העבודות באזור הגלבוע במסגרת שלב ב' של תוכנית גדר הביטחון, מסאלם לכיוון הר אבנר והשלמת קטע זה צפוייה עד סוף דצמבר 2003. ב- 12.11.03 הושלם השלב הסטטוטורי הנוגע לתפיסת הקרקעות בקטע שבין הר אבנר לאזור טירת צבי בעמק בית שאן והעבודות שהחלו בשטח צפויות להסתיים במהלך הרבעון השני של 2004.
   
       
     
     
  עוטף ירושלים מזרח
 
  10/10/2003    
       
  בהחלטת ועדת שרים מיום 19 באוגוסט 2003 סוכם על תוואי עוטף ירושלים ממזרח שאורכו הכולל 68 ק"מ. המדובר בשלושה קטעים שמתבססים על אותם מרכיבי מכשול כמו בגזרות האחרות כאשר בנקודות מסוימות בהן קיים חשש לירי ישיר תוקם חומה במקום גדר, כפי שמתבצע במספר אזורים אורבניים אחרים.

קטע ראשון - ממחסום רמה, מקיף את נווה יעקב, ממערב לחיזמה עד מחסום ענתא, תוך הקפת ענתא ושוואפט עד לנקודה מדרום לענתא.

קטע שני - מבית סחור עולים צפונה ממזרח לצור באחר ממערב לאבו דיס ואל עזריה עד מחסום
א זעיים.

קטע שלישי - מקיף מספר ישובים ערביים- אל ג'יב, ג'דידה, בית חנינא וביר נבאללה השייכים לשטח המוניציפאלי של ירושלים.
   
       
     
     
  אושר תוואי מרחב התפר ע"י הממשלה
 
  8/10/2003    
       
  בדיון שהתקיים בממשלה ביום ד' ה- 1 באוקטובר 2003 הציגו גורמי צה"ל ומערכת הביטחון את תוואי גדר הביטחון ואת המשך ביצוע השלבים של הקמת המכשול ב"מרחב התפר" . לאחר דיון החליטה הממשלה בהמשך להחלטותיה הקודמות בנושא כדלקמן:

1. "הממשלה חוזרת על החלטה בדבר חשיבותו העליונה של הקמת "מרחב התפר" ומדגישה את הצורך הביטחוני בביצוע המשך הקמת המכשול ב"מרחב התפר" ו"עוטף ירושלים" .

2. בהתאם לנ"ל:
  • לאשר המשך הקמת המכשול למניעת פיגועי טרור על פי השלבים והתוואי כפי שהוצגו בממשלה בישיבתה היום על ידי צה"ל ומשרד הביטחון
  • המכשול שיוקם על פי החלטה זו , כמו קטעיו האחרים "במרחב התפר", הינו אמצעי ביטחון למניעת פיגועי טרור ואינו מבטא גבול מדיני או אחר
  • שינויים מקומיים בתוואי המכשול או בביצועו שיתחייבו מהתכנון הכולל של התוואי, יובאו לאישור שר הביטחון וראש הממשלה.
  • ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר יסכמו את היקף התקציב הרב-שנתי הנדרש לביצוע ההחלטה ואת פריסת המימון הנגזרת ממנו. הסיכום יובא לאישור הממשלה.
  • במסגרת זו יסוכמו מרכיבי ביטחון נוספים ומיידים להגנת הישובים הישראלים ביהודה ושומרון כנגד איומים המתקיימים בתקופת הקמת המכשול ב"מרחב התפר".
  • במהלך התכנון המפורט ייעשה כל מאמץ לצמצם, ככל הניתן, ההפרעות העלולות להיגרם לאורחות החיים של הפלסטינים בעקבות הקמת המכשול".
( ציטוט מתוך סיכום החלטת הממשלה שהתפרסמה באתר משרד ראש הממשלה ).
   
       
     
     
  גדר ביטחון מספקת מענה לטרור
 
  2/10/2003    
       
  הגדר שהוקמה סביב רצועת עזה יוצרת רשת ביטחון על הישובים היהודים באזור. דרך מעבר ארז יצאו שני מפגעים ( אזרחים בריטיים ) שבצעו פיגוע התאבדות אחד בתל אביב. עוד 3 מתאבדים פוטנציאלים שחדרו דרך הגדר אותרו מבעוד מועד והפיגוע שתכננו לבצע - סוכל.
גדר המערכת לאורך גבול לבנון הוכיחה אף היא את יעילותה במניעת חדירה לשטח ישראל.
מאיו"ש יצאו 135 מתאבדים ובצעו 121 פיגועי התאבדות. עוד עשרות מתאבדים פוטנציאליים אותרו טרם הפיגוע ופעילותם סוכלה ע"י כוחות הביטחון.
   
       
     
     
  בניית מכשול מרחב התפר בירושלים
 
  29/9/2003    
       
  מנכ''ל משרד הביטחון אלוף (מיל') עמוס ירון נפגש הבוקר עם ד"ר סרי נוסייבה נשיא אוניברסיטת אל קודס מתוך מגמה לדון בסוגיית גדר הביטחון שאמורה לעבור באזור האוניברסיטה.
בדיון הושגו הבנות על כיוון פעולה שיאפשר את בניית מכשול מרחב התפר.
   
       
     
     
  החלו העבודות בתוואי עוטף ירושלים מזרח
 
  24/8/2003    
       
  ועדת השרים לענייני בטחון לאומי קבלה בישיבתה ביום 20 באוגוסט 2003, החלטה המאשרת תוואי גדר הביטחון במרחב "עוטף ירושלים".
על בסיס החלטה זו החלו העבודות בתוואי עוטף ירושלים מזרח.
   
       
     
     
  עובדות ומספרים
 
       
 
  • השלב הראשון של הפרוייקט הסתיים ב- 31/07/2003
  • 123 ק"מ בגזרת סאלם-אלקנה ו- 17.8 ק"מ בעוטף ירושלים דרום וצפון
  • מתוך 140 ק"מ של המכשול, 132 ק"מ מתבססים על גדר התראה ורק 8 ק"מ מתבססים על חומת בטון
  • חומת הבטון הוקמה רק באותם מקומות שמבנה השטח מאפשר ירי ישיר (קלקיליה וטול כרם)
  • לאורך התוואי הוקמו 41 שערים חקלאיים שיאפשרו מעבר חקלאים פלסטיניים לאדמותיהם
  • לאורך התוואי יוקמו 9 נקודות ביקורת להולכי רגל וכלי רכב
  • שלב ב', מסאלם לכיוון נחל בזק שאורכו 42 ק"מ, יושלם בדצמבר ש.ז.
  • בתוואי זה תהיה נקודת בקורת נוספת להולכי רגל וכלי רכב
  • בתוואי של שלב א' ו- ב' יוקמו ארבעה מסופי סחורות . מסוף נוסף מתוכנן בגמר הפרוייקט כולו
  • רק 1% (אחוז אחד) משטח יהודה ושומרון נתפס לצורך הקמת המכשול
  • במהלך הפרוייקט לא נהרסו בתים
  • לבעלי אדמות שנתפסו מוצע פיצויים בגין האדמה והיבול העתידי (5 שנים)
  • רמת הפשיעה לאורך התוואי בקטע שהעבודה בו הסתימה ירד ביותר מ- 30%
  • 15 אתרי עתיקות התגלו לאורך התוואי
  • 17 קבלני עבודות עפר משולבים בפרוייקט
  • למעלה מ 6,000 איש נטלו חלק בפרוייקט במסגרת שלב א' וב'
  • בפרוייקט הושקעו 75,000 ימי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי)
  • במסגרת שלב א' הועתקו למעלה מ 63,000 עצי זית ונשתלו חדש
  • אלפי פקעות של אירוס הגלבוע נחפרו בתוואי המכשול ונשתלו מחדש ביוזמה משותפת עם רשות שמורות הטבע ותנועות הנוער
 
     
       
       
     
  גובש פתרון הנדסי לגלישת הקרקע בכביש מי עמי
 
       
  ראש מינהלת "מרחב התפר", נצח משיח וצוותו גיבשו בשיתוף עם מרכז בינוי של צה''ל, ותוך הידברות עם מע''צ והמועצות האזוריות באזור, פתרון מוסכם בנושא כביש 6535 . הכביש ניזוק כתוצאה מעבודות תשתית שבוצעו במסגרת פרוייקט "מרחב התפר" במהלך חודש מרץ האחרון. נזקים אלו התבטאו בסדקים שנפערו בכביש, מפולות סלע ואזור החורש בין הכביש לקו החפירות הגבוה, נקרע.
מינהלת "מרחב התפר" הפעילה לצורך פתרון הבעיה מומחים בתחום הגיאולוגיה ההנדסית והנדסת הסלע שהגישו המלצותיהם בהתבסס על קידוחים שבוצעו באתר, תצלומי אוויר מנקודות זמן שונות לאורך העשורים האחרונים, מפות גיאולוגיות ופרסומים מדעיים.
התוכנית ההנדסית שגובשה במשותף עם מרכז בינוי של צה''ל תטפל בקטע הגלישה המקיף את כביש 6535. הפיתרון שנמצא הוא ע"י שיריון הקרקע בכלונסאות בטון וע"י כך מניעת המשך תופעת הגלישה וביצוע כביש בטון. בין היתר, יותקנו בעומק מדי שיפוע שיבצעו מעקב אחר מדדי השיפוע ויסייעו בקביעת היציבות העתידית של המדרון.
העבודות יחלו עם קבלת האישור הסטטוטורי והן מתוכננות להסתיים עד סוף השנה.

   
       
     
       
     
       
       
     
  משרד הביטחון וצה''ל השלימו את שלב א' בפרוייקט ''מרחב התפר''. 123 ק''מ של מכשול המתפרס מסאלם (צומת מגידו) דרומה לאלקנה ו- 17.8 קילומטרים נוספים בעוטף ירושלים דרום ( כביש המנהרות/ מחסום 300 / הר חומה - בית סחור ) וצפון ( מחנה עופר - עטרות - מחסום רמה ) הושלמו במועד שנקבע ע"י מערכת הביטחון עם תחילת העבודות בפרוייקט, ביולי 2002.
 
       
  החלטה על ביצוע פרוייקט "מרחב התפר" התקבלה על ידי ממשלת ישראל על רקע מחיר הדמים הכבד שגבו אירועי הטרור מאז ספטמבר 2000.
מכשול "מרחב התפר" נועד להוות מרכיב בלחימה בטרור ולצמצם בצורה משמעותית את יכולת החדירה של מפגעים לתוך תחומי ישראל לצורך ביצוע פיגועי התאבדות.
לצורך ביצוע הפרוייקט הפעיל משרד הביטחון 5 חברות תכנון, 17 קבלנים שעסקו בעבודות תשתית ועבודות עפר ואלקטרוניקה תוך הפעלת כ- 600 כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) במשך כ- 75,000 ימי צמ"ה לאורך הפרוייקט ושני יצרנים לגדר התראה.
הדרישות המבצעיות שהוכתבו על ידי גורמי הצבא הן שהיו הגורם המכריע בהתווית המכשול אך בקביעתו נלקחו בחשבון גם שיקולים הומניטריים ,שיקולים של איכות הסביבה ושיקולים ארכיאולוגיים.
לאורך התוואי מוקמו עשרות שערים חקלאיים שיאפשרו מעבר חקלאים פלסטיניים לאדמותיהם באותם מקרים שהתוואי יצר נתק בין הבית לבין החלקה עצמה, זאת בנוסף למעברים מוסדרים ולמסופי סחורות שיוקמו בעתיד.
תשומת לב מיוחדת נתנה לסוגיית המים ובהתאם הוחלפה צנרת מים במקומות רבים והונחה מתחת לתוואי למנוע פגיעה עתידית. אדריכלי נוף שולבו בצוות התכנון שבוצע במשותף עם אנשי רשות הטבע והגנים הלאומיים על מנת למזער את הפגיעה בטבע ובנוף.
עד סוף השנה יושלמו כל נקודות הבקורת הקטנות ובסוף הרבעון הראשון של 2004 יושלמו כל נקודות הביקורת. מסוף סחורות ראשון בשער אפריים יושלם במהלך הרבעון הראשון של 2004 ובשלב זה עובד המסוף במתכונת "גב אל גב". בימים אלו נמשכות העבודות בתוואי מסאלם לנחל בזק (לכיוון בית שאן) במסגרת שלב ב' של הפרוייקט שסיומו מתוכנן לסוף שנה זו.
   
       
     
       
     
       
       
     
  מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') עמוס ירון, ועימו נציגי משרד הביטחון וצה"ל
סיירו ב"מרחב התפר" במטרה לעמוד על קצב התקדמות הפרוייקט.
 
       
  הסיור התבצע בתוואי אלקנה עם סאלם ובחלק מהתוואי של שלב ב' באיזור התענ"כים. העבודה בגזרת סאלם-אלקנה תושלם כמתוכנן וב- 31 ביולי תהיה הגדר לכל אורך התוואי מבצעית. גם בגזרת התענ"כים העבודה מתקדמת בקצב מזורז תוך התמודדות עם מורכבות קרקע (חרסית) ומתן פתרונות הנדסיים מתקדמים ויחודיים ע"י החדרת אבנים לקרקע ותימוך עם כוורות עם מילוי בטון לייצוב מדרונות ומילוי. המנכ"ל הביע את הערכתו למינהלת מרחב התפר, לגורמי צה"ל, משרד הביטחון ולקבלנים העוסקים בפרוייקט ימים כלילות על מנת להביאו לידי סיום מוצלח ולתרום לחיזוק הביטחון.    
       
     
       
     
       
       
     
  שלב א' של פרוייקט "מרחב התפר" מתקדם בצעדי ענק לקראת קו הגמר- יולי 2003.
 
  11/5/2003    
       
  כיום פועלים בשטח 543 כלי צמ"ה כאשר מאז התחלת הפרוייקט ביוני 2002 הצטברו 57,705
ימי עבודה לצמ"ה. עד סוף חודש זה יהיו כ- 70 ק"מ בהפעלה מבצעית והיקף זה יגדל ל- 112 ק"מ עד סוף יוני. עד סוף יולי יופעל כל התוואי כולו מבצעית כמתוכנן. גם בגזרת תענכים- גלבוע העבודה מתקדמת בקצב מזורז כשקטעים ניכרים בגזרה זו יושלמו עד סוף השנה הנוכחית.
   
       
     
       
       
     
  האחריות על קו התפר הועברה ממג"ב לצה"ל
 
  14/4/2003    
       
  צה"ל החל לקבל עליו ב- 14 באפריל את האחריות על קו התפר ועל המכשול הנמצא בהקמה זאת
על פי החלטת ראש הממשלה מינואר 2003 שקבעה כי צה"ל יקבל את האחריות על קו התפר משני צדדיו- המערבי והמזרחי. יחידות משמר הגבול הוכפפו לפיקוד המרכז שיהיה אחראי על כל הפעילות ובכך יושמו המלצות עבודת מטה שהגדירה גבולות גזרה חדשים בין צה"ל למשמר הגבול במרחב התפר המערבי תוך מיצוי יתרונות יחסיים של הכוחות. הצבא יוכל לשנות את מיקומן של פלוגות משמר הגבול ממזרח למערב בהתאם לקצב בניית המכשול במרחב התפר. צה"ל גם יתגבר את המרחב בפלוגות משלו. מפקד משמר הגבול, ניצב דוד צור ציין כי אחידות הפיקוד תגביר את הביטחון. "הכוחות שידרשו להגיב לקריאות של תושבים שיראו אנשים חוצים וכן הלאה, מצריכים סוג אחר של פעילות. הנושא מכוסה היטב הן ע"י פלוגות מג"ב והן ע"י הפלוגות הצה"ליות תחת פיקוד ושליטה אחוד והומוגני".
   
       
     
       
       
     
  וועדת החוץ והביטחון של הכנסת סיירה ב"מרחב התפר" ביום חמישי 10 באפריל 2003.
 
  10/4/2003    
       
  וועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות היו"ר, ח"כ דר. יובל שטייניץ קבלו סקירות מפורטות על תפיסת ההפעלה של מרחב התפר, העקרונות שהנחו את קביעת התוואי, שיקולים מבצעיים, המוניים ערכי סביבה וכו' מהות המכשול, לוחות הזמנים להשלמת הפרוייקט והפעלת הכוחות בשטח. התדרוכים נעשו על ידי סגן הרמטכ"ל, מפקד מג"ב מרחב התפר, ראש מינהלת "מרחב התפר" ורח"ט לוגיסטיקה באט"ל. בסיור שהתבצע לאורך התוואי מגזרת איבתן עד סאלם כולל תצפית באזור מי עמי וסאלם יכלו חברי הוועדה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהפרוייקט. מסלול הנסעה אפשר בחינה של שלבים שונים בפרוייקט- עבודות עפר: חציבה, כרייה, הכנת תשתית לניקוז מים ואלקטרוניקה, פריסת גדר תייל והצבת גדר התראה. כיום יש כבר 17 ק"מ מבצעיים של גדר וכתוצאה מפעילות רחבת היקף לאורך כל התוואי ניכרים שינויים במאפייני התארגנות טרור לצורך חדירת מפגעים לשטח מדינת ישראל.    
       
     
       
     
       
       
     
  478 כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) וכ- 4000 איש עובדים היום בפרוייקט מרחב התפר
 
  20/3/2003    
   
 
  נתונים אלו נמסרו ע"י ראש מינהלת "מרחב התפר" אל"מ (מיל') נצח משיח ב- 20/3/03.

ראש המינהלת ציין כי מתוך 154 ק"מ המהווים את השלב הראשון נמצאים כיום בביצוע 142 ק"מ, ובכללם 16.5 ק"מ גדר מבצעית.

עד סוף אפריל יהיה אורך הגדר המבצעית 45 ק"מ.

בקטע השני, מסאלם-תייסיר- טירת צבי נמצאים כיום בביצוע 10 ק"מ מתוך ה- 70 ועד סוף אפריל ימצאו בעבודה כ- 50 ק"מ לפחות.
 
   
 
     
       
       
     
       
       
     
  ממשלת ישראל סיירה ב"מרחב התפר" בגזרת סאלם- איבתן
 
  16/3/2003    
   
 
  ראש ממשלת ישראל, שרי הממשלה, פורום חברי הממשלה- היועץ המשפטי לממשלה, ראש המועצה לביטחון לאומי, מזכיר הממשלה, משטרת ישראל, ואורחים נכבדים נוספים סיירו ביום ראשון 16/3/03 ב "מרחב התפר" בגזרת סאלם- איבתן.

הסיור אורגן ע"י משרד הביטחון והמארחים היו שר הביטחון, מנכ"ל משרד הביטחון, הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל.

הסיור נועד להציג את תפיסת הביטחון וההפעלה של פרוייקט "מרחב התפר" ואת ההיבטים המבצעיים והלוגיסטיים שלו.

לאחר סקירות של מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל התבצע סיור בתוואי עצמו על מנת שחברי הממשלה יוכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי מהנחישות שבה מבצעים משרד הביטחון וצה"ל את החלטת הממשלה להקים את מכשול "מרחב התפר"
 
       
     
       
     
       
       

 

המידע בדף זה עודכן בתאריך 14.08.2007

כל הזכויות שמורות © 2003. מדינת ישראל, משרד הביטחון.
(השימוש באתר בכפוף לתנאי השימוש).