שאלות ותשובות  
   
 

על סמך מה מתבצעת תוכנית "מרחב התפר"?

  תוכנית "מרחב התפר" מתבצעת על סמך החלטת ועדת השרים לענייני
ביטחון לאומי מישיבתה ביום 14/4/2002. תוואי השלב הראשון אושר
( עם הסתייגויות ) בישיבת ממשלה ב- 23.6.02 ואושר סופית בישיבת
ממשלה ב- 18.8.02
 
 

כיצד נקבע התוואי של הצבת המכשול?

 
תוכנית "מרחב התפר" גובשה במשך תקופה ארוכה ע"י המועצה לביטחון
לאומי בשיתוף עם גורמים נוספים במערכת הביטחון. התוואי בעיקרו
מתבסס על המיקום הנכון ביותר מבחינה ביטחונית כדי למנוע חדירת
מפגעים לשטח ישראל
 

האם התוואי מתבסס על הקו הירוק?

  בהחלט לא. המכשול איננו מהווה הגדרה של גבול ולכן
הצבתו איננה מתבססת על קו מדיני כזה או אחר.
האינטרס הראשון במעלה הוא השיקול הביטחוני, דהיינו, הצבת המכשול
בתוואי שיבטיח אופטימיזציה ליכולת הבקרה והשליטה על נסיונות חדירה.
הגבול יקבע במשא ומתן שיתקיים ביום מן הימים עם הרשות
הפלסטינית כשם שנעשה בעבר מול ירדן
 
 
האם הגדר איננה הגדרה של גבול פוליטי?
 
בהחלט לא. התוואי נקבע על סמך שיקולים בטחוניים אסטרטגיים. בעתיד, לכשיקבעו הסדרי קבע עם הרשות הפלסטינית יקבע הגבול ואם יהיה צורך ישונה תוואי הגדר. שינויים כאלה התבצעו בעבר במסגרת התנעת הסכם השלום עם ירדן.    
  לאיזה צורך הוקמה מינהלת "מרחב התפר"? האם לא ניתן לבצע זאת
במתכונת דומה לגדר המערכת בגבול הצפון?
 
  המדובר בפרוייקט מורכב הכולל מעורבות גופים רבים: משרד הביטחון,
צה"ל, המשרד לביטחון פנים ובכל אחד מהם מערכות רבות, ומכאן נגזר
הצורך בתיאום פעילות מול הגופים השונים שלכל אחד מהם הגדרות תפקיד
ספציפיות כשהמינהלת מבצעת ניהול כולל של הפרוייקט, תיאום בין כל
הגופים ובקרה של כל הפעולות, לוחות הזמנים והעלויות ולמעשה משמשת
כ"קטר" שמוביל את הביצוע שנעשה ע"י הגופים השונים.
 

כיצד מטופלת סוגיית הקרקעות?

 

השאיפה היא להגיע להסדר מקרקעין עם בעלי הקרקעות. עקב הדחיפות
ועקב שיקולי צורך ביטחוני מיידים תשתמש מערכת הביטחון באמצעי של
צווי תפיסה או צווי אלוף על פי דין. לגבי השלב הדחוף והמיידי יבואו
בדברים עם בעלי הקרקעות על מנת להגיע להסכמים ככל שהזמן יאפשר
לגבי השלבים הנוספים. בכל מקרה, תפיסת הקרקעות תעשה תוך הצעה
לפיצויים לבעלי הקרקעות.

 
 
תפיסת קרקעות עבור מכשול מרחב התפר- בסיס חוקי  
ככלל , ניתנת לבעלי מקרקעין שהות בת שבעה ימים מיום פרסום הצו ובטרם
יבוצעו עבודות במקרקעין, להעלות את השגותיהם בפני הגורם הרלוונטי.
יצוין כי במקרים נדירים, ניתנה לבעלי המקרקעין שהות קצרה משבעה
ימים אולם יחד עם זאת, במקרים הנ''ל נקטה מערכת הביטחון באמצעים
הנדרשים בכדי לוודא שהשגות בעלי המקרקעין (אם ישנן) ישמעו על אף פרק
הזמן הקצר יחסית שניתן לשם כך.

לעניין החלופות העומדות בפני בעלי המקרקעין הרי שלכל בעלי המקרקעין ניתנת האפשרות להשיג על צו התפיסה.

השגה באשר לצו התפיסה אשר מכוחו נתפסו המקרקעין , נבחנת לגופא ע''י כלל הגורמים הנוגעים בדבר, לפני תחילת העבודות במקרקעין ותוך ניסיון להגיע להסכמה עם בעלי המקרקעין.

במידה ולא הושגה הסכמה עם בעל המקרקעין וברצונו לפנות לערכאות (מאחר
שהשגתו נדחתה ע''י מערכת הביטחון) פתוחה בפניו הדרך לביהמ''ש כדלהלן:

א. בעל מקרקעין הנמצאים באיו''ש רשאי לעתור בפני בית הדין הגבוה לצדק כנגד צו התפיסה של אלוף פיקוד מרכז.

ב. בעל מקרקעין הנמצאים מערבית לקו הירוק רשאי לערער בפני ועדת ערר לפי חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, התש''י- 1949, כנגד צו התפיסה של מנכ''ל משרד הביטחון.

השוני בצווי התפיסה ובדרך לערער עליהם נובע מהשוני בין מערכת הדינים
החלה על השטח ממערב לקו הירוק למול מערכת הדינים, המושפעת מכללי
המשפט הבין לאומי, החלה על השטח הנמצא מזרחית לקו הירוק.

יובהר, כי על אף השוני בין מערכות הדינים, מבחינה מהותית, נשקלות ההשגות
באופן דומה. כמו כן, נדגיש כי על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אין
העדפה עקרונית לפגיעה במקרקעין הנמצאים באיו''ש או לחליפין לפגיעה
במקרקעין הנמצאים מערבית לקו הירוק.

פיצויים המוצעים לבעלי המקרקעין נגזרים, ע''פ דין, מהערכות של שמאים ממשלתיים האומדים את שווי המקרקעין והרכוש הצמוד להם.

בירושלים, חל הדין ואופן תפיסת המקרקעין, בזהה למקומות אחרים, כאשר גם בירושלים מוחלת מערכת הדינים הרלוונטית בהתאם למיקום המקרקעין- בתוך תחום השיפוט של עיריית ירושלים או באיו''ש.

לא ניתן בשלב זה לאמוד בכמה אנשים מדובר זאת לאור הקושי באיתור בעלי קרקע בשטחי איו"ש, ובשטחים לא מוסדרים באיזור ירושלים.
בכל המכשול, לאורך כ- 120 ק"מ יתפסו כ- 6000 דונם, בחלקם הגדול מדובר
בשטחים לא מעובדים.
   
האם אין חשש מבג"צים של בעלי קרקעות?
  השאיפה היא להקים את הגדר ולכן המדיניות איננה ליצור בעיות אלא לעקוף
אותן. הדברות ומציאת פתרון מוסכם הם האופציה המועדפת.
במקרים בהם נדונו עתירות של בעלי קרקע בפני בג"ץ כבדה מערכת הביטחון את פסיקת בג"ץ ופעלה על פיה.
 
מהי מהות המכשול?
  אפיון המכשול נקבע על ידי הגורמים הצה"ליים. חתך טיפוסי של מכשול כולל
גדר תייל מעכבת הן בשטח ישראל והן בשטח הרשות, תעלה, גדר אלקטרונית
דרך טשטוש ודרך משני צדדיה. יש מקומות בהם במקום גדר תבנה חומה וזאת
בשל הטופוגרפיה של האזור, כמובן שעל גבי תשתית פיזית זו תבוא
הטכנולוגיה שמתבטאת במערכות תצפית למיניהן. השונות באופי המכשול
נגזרת ממבנה השטח עצמו מבחינה טופוגרפית, מריכוז האוכלוסייה, ומהערכת
האיומים באזור הספציפי.
 
כיצד מתבצעת העבודה בשטח? האם נקבעו ספקים? באיזה הליך?
  לאור אילוצי הזמנים ובהתחשב בעדיפות העליונה שנקבעה לנושא ע"י ראש הממשלה ושר הביטחון, הוחלט כי העבודה על 10% מהיקף שלבים א' ו- ב' של הפרויקט תתבצע על סמך התקשרויות קיימות של אגף הבינוי למבצע "גאות ושפל" באיו"ש עם קבלנים לביצוע עבודות התשתית.בהתאם, על סמך מכרזים שהוצאו ביולי 2002 התבצעה התקשרות לשלבים א' ו- ב' של הפרויקט עם קבלנים לעבודות תשתית. בפברואר 2004 התפרסמו תוצאות מכרז נוסף שהתייחס לקטע של הגדר מאלקנה עד צוריף במסגרתו זכו 7 קבלני תשתית נוספים.
 
מיהם הספקים שאושרו לעבודה בתחומים השונים ובגזרות שונות?
  בשלבים א' ו- ב' של הפרויקט הועסקו בעבודות התשתית כל הקבלנים שזכו ובכללם גם אלו שהיו בסטטוס של "המתנה" (Stand By) והם: י. זאבי, רמגיל, מורד, מנגד, בן רחמים, מרדכי בנימין, רחמני, מי ערד, נדיר, בראשי, ברדריאן, ברעד, אלי יוחנן ולשמן. במכרז עבודות הבינוי שתוצאותיו התפרסמו בפברואר זכו נוריס, בירי בראשי, אולניק, זלמן בראשי, אחים ברדריאן, ברעד ואלי בראשי ובניו.
 
האם גם חברות מחו"ל תוכלנה להשתתף בעבודות התשתית?
  במכרזים משתתפות רק חברות ישראליות רשומות אצל רשם הקבלנים
והחשב הכללי שהן ספקים מאושרים של משרד הביטחון. הכוונה היא לממש
את הפרוייקט בלוח זמנים קצר וגם הוא מגביל אפשרויות הערכות של חברות
מחו"ל.
 
כמה ספקים מאושרים יש למשרד הביטחון בנושא גדרות התרעה?
האם יש כוונה לבצע בחינה לצורך הכללת ספקים נוספים מישראל או מחו"ל?
כיום יש למשרד הביטחון שלוש חברות מאושרות לנושא גדרות התרעה והן
מגל, אלביט מערכות בשיתוף עם חברת Detection האמריקאית וטרנס
גדרות. כל שאר היצרניות לא עמדו במפרט הצה"לי הנדרש
בחינה מקיפה שהתקיימה לפני שלוש שנים. בגלל אילוצי לוח הזמנים
והצורך להציב מכשול מיידי, יעשה שימוש במערכות התראה של ספקים
המאושרים בלבד. עם זאת יש כוונה לבצע ניסוי נוסף לגדרות גבול אליו אנו
מקווים שיגשו חברות ישראליות נוספות הפועלות בתחום זה. במכרז שנפתח
במחצית ספטמבר נקבעה חברת "מגל" כזוכה לגזרת מרכז וחברת אלביט
בשיתוף עם דיטקשן בגזרת עוטף ירושלים.
האם הפרוייקט ממומן מתוך תקציב הביטחון שאושר לאחרונה?
מימון הפרוייקט מתבצע באמצעות תקציב מיוחד שאושר ע"י הממשלה.
סיכום פרטני באשר להיקף התקציבי ופריסתו מצוי בדיאלוג בין משרד הביטחון ומשרד האוצר וטרם סוכם סופית. עם זאת , באוצר מבינים שתדרש תוספת לנושא כבר השנה.
מהי עלות הפרוייקט?
האומדן הוא לכ- 1900 מיליון ש"ח לשלב הראשון של הפרוייקט, כולל אמצעים טכנולוגיים והסדרי פיצויים לבעלי הקרקעות.
מהו לוח הזמנים לביצוע?
העבודות החלו ביוני 2002 והכוונה היא לסיים את השלב הראשון של הצבת המכשול שאושר בהחלטת הממשלה, בפרק זמן של שנה לכל היותר, דהיינו עד יולי 2003.
השלמת שלבים ג' ו-ד' שאושרו באוגוסט ובאוקטובר 2003 מתוכננת להתבצע עד סוף 2005.
מה יהיה גורלם של ישובים יהודיים שנמצאים מחוץ למכשול המוגדר כ"מרחב התפר"?
מטבע הדברים לא ניתן לכלול את כל הישובים ב ''מרחב התפר''. ההחלטה
הסופית בסוגייה זו היא של הדרג המדיני. אותם ישובים שישארו מחוץ
ל ''מרחב התפר'' יתבססו על מעגל האבטחה הפנים ישובי, קרי גדר סביב
הישוב וכוחות אבטחה ייעודיים ויתכן שיהיה צורך לתגבר את אמצעי האבטחה
בהם.
כיצד יתבצע המעבר משטח הרשות לשטח ישראל?
לאורך המכשול יוצבו מספר סוגים של מעברים שיאפשרו שגרת חיים
במעבר מבוקר ובכללם עשרות פשפשים שיאפשרו מעבר חקלאים. פלסטינים
לעיבוד אדמותיהם, מעברים להולכי רגל ולכלי רכב ומחסומים.
כעת מתבצע אפיון סופי של המעברים והמחסומים כולל שימוש באמצעים
טכנולוגיים שיאפשרו בקרה של האנשים וכלי הרכב הנכנסים מתחומי הרשות
לתחום ישראל. בנוסף – יוקמו חמישה מסופי סחורות בדומה למסוף קרני.
האם ביצוע העבודות כרוך בפגיעה באתרי טבע? באתרים
ארכיאולוגיים?
העבודה כרוכה בכריתת עצים ואולם ,בתיאום עם הקרן הקיימת ועם רשות
שמורות הטבע והגנים מתבצעת עבודת העתקה של עצי פרי בהם תלוייה
פרנסת התושבים. בין היתר הועתקו למעלה מ- 60,000 עצי זית מחוץ
לאתר. עבודה מקבילה מתבצעת מול רשות העתיקות על מנת להגיע להבנות
בכל הקשור לאתר עתיקות, ובכלל זאת הסטת התוואי כדי להימנע מפגיעה
באתר העתיקות.
כ- 15 אתרים שכאלו התגלו עד היום. החשוב והבולט שבהם, אתר עיר
מצרית עתיקה שהתגלתה באזור שווייקה.
האם שערי תקווה- עץ אפריים ואלקנה נכללים במרחב התפר?
ישובים אלו נכללים בשלב הראשון של ''מרחב התפר''.
המכשול ימשך מאורנית, ויקיף ישובים אלו ויסתיים בשלב זה, בכביש חוצה שומרון החדש, כביש מספר 5.
 ''קבר רחל''- החלטה לגבי הכללתו ב''מרחב התפר''
בדיון בקבינט המדיני- הבטחוני שהתקיים ב-11 בספטמבר 2002 הוחלט לכלול את מתחם קבר רחל בתוואי מרחב התפר בתוכנית עוטף ירושלים שנועדה להעניק ביטחון למנוע חדירת מפגעים.
מערכת הביטחון הונחתה ע''י רוה''מ להציג פתרונות אפשריים לאבטחת המתפללים בקבר רחל.
על פי התוכנית שאושרה תוקם חומה בגובה של כ- 8 מטרים שתקיף את הקבר לאורך מאות מטר ותיצור שטח דמוי טרפז.
מחסום 300 עצמו יוסט מעט דרומה, בתחום האזור שיוקף בחומה אך לא במתחם הקבר.
כביש הגישה לבית לחם לא יעבור ליד קבר רחל והפלשתינאים ישתמשו בכביש אשר עוקף את האזור ממזרח ומשתלב עם הכביש לבית לחם.
האם מכשול פיזי יהיה יעיל במניעת מעבר פלסטינים לתוך תחום ישראל?
בהסתמך על התקדים של גדר מערכת באזור רצועת עזה ובגבול הצפון ניתן לקבוע בוודאות כי מכשול פיזי אכן מוכיח את יעילותו.
צריך להזכיר כי אין כוונה להסתפק במכשול פיזי שיגובה ע''י אמצעים טכנולוגיים רבים, אלא שיהיו גם כוחות צבא שיפטרלו באזור ויוזנקו במקרה של התראה על חדירה למרחב שיוגדר כ''שטח צבאי סגור''.
מה התוכנית הכוללת מעבר לתוואי בו מתבצעות העבודות?
בעקבות פסיקת בג"צ מיום 30 ביוני 2004 התבצע תכנון מחדש של התוואי מאלקנה דרומה על פי הקרטריונים שקבע בג"צ.
התוואי החדש יובא לאישור הדרגים המדיניים ולכשיאושר, ניתן יהיה להציגו גם באתר.
מהי תפיסת ההפעלה הצה''לית?
צה"ל נקבע כמי שאחראי על אבטחת המרחב משני צדדיו, ומהגדרת אחריות זו של ראש הממשלה נגזרת גם תפיסת ההפעלה המבצעית.
האם גדר הביטחון הוכיחה את יעילותה ?
הגדר בעזה הוכיחה את יעילותה ומאז הוקמה ב- 1996 סוכלו מרבית ניסיונות החדירה. לא כן הוא המצב באזור יהודה ושומרון.
מתחילת אירועי "גאות ושפל" אירעו 117 פיגועי התאבדות בשטח מדינת ישראל בהם נהרגו 447 בני אדם ונפצעו כ- 3300 נוספים.
רבים מן הפיגועים שהוצאו אל הפועל מקורם בתשתיות טרור מאזור השומרון. לפני הקמת גדר הביטחון הצליחו תשתיות טרור אלו להחדיר מחבלים מתאבדים רבים לשטחי מדינת ישראל מאזורים בהם קיימת הגדר כיום.
בניית גדר הביטחון נועדה לשבש ולסכל ניסיונות החדרה של מחבלים מתאבדים על ידי תשתיות הטרור.

מחקירות של פעילי טרור מתשתיות שונות בשומרון עולה כי גדר הביטחון בשומרון אכן מהווה מכשול משמעותי המשפיע על יכולתם להחדיר מחבלים לתחומי מדינת ישראל.
בנוסף עלה בחקירות כי בשל קיומה של גדר הביטחון נאלצות תשתיות הטרור למצוא דרכים מסובכות חלופיות בכדי להחדיר מחבלים לישראל והן פועלות במטרה להחדיר מחבלים מאזורים בהם לא הושלמה בניית הגדר.
הקושי להוציא אל הפועל פיגועים מאזור שומרון בזכות גדר הביטחון גרם לירידה ניכרת בכמות הפיגועים בשטחי מדינת ישראל, במקביל לעליה בכמות הפיגועים שיצאו אל הפועל מאזור יהודה, בו לא הוקמה עדיין גדר.

תשתית החמא"ס ביהודה הצליחה להוציא אל הפועל פיגועי התאבדות רבים בתחומי הקו הירוק וביניהם:
* פיגוע התאבדות בירושלים , בקו 6 בגבעה הצרפתית במאי 2003.
* פיגוע התאבדות סמוך למחסום דחית אל באריד במאי 2003 .
* פיגוע התאבדות בקו 14 סמוך לבניין "כלל" בירושלים ביוני 2003.
* פיגוע התאבדות בקו 2 בירושלים באוגוסט 2003.
* פיגוע התאבדות בקו 37 בחיפה.
* פיגוע התאבדות בטרמפיאדה בצריפין ופיגוע ההתאבדות בקפה הלל בירושלים בתאריך
   9.9.03
בפיגועים אלו נהרגו 79 בני אדם.

לאחרונה אירעו מספר מקרים בהם תשתיות הטרור בשומרון הן שתכננו את הפיגוע וסיפקו את אמצעי החבלה אולם המחבל עצמו אמור היה לצאת מאזור יהודה בו כאמור טרם הוקמה גדר הביטחון.
 
 
 
  על סמך מה מתבצעת תוכנית "מרחב התפר"?  
  כיצד נקבע התוואי של הצבת המכשול?
 
  האם התוואי מתבסס על הקו הירוק?
 
  האם הגדר איננה הגדרה של גבול פוליטי?  
  לאיזה צורך הוקמה מינהלת "מרחב התפר"? האם לא ניתן לבצע זאת
במתכונת דומה לגדר המערכת בגבול הצפון?
 
  כיצד מטופלת סוגיית הקרקעות?
 
  תפיסת קרקעות עבור מכשול מרחב התפר- בסיס חוקי  
  האם אין חשש מבג"צים של בעלי קרקעות?
 
  מהי מהות המכשול?
 
  כיצד מתבצעת העבודה בשטח? האם נקבעו ספקים? באיזה הליך?
 
  מיהם הספקים שאושרו לעבודה בתחומים השונים ובגזרות שונות?
 
  האם גם חברות מחו"ל תוכלנה להשתתף בעבודות התשתית?
 
  כמה ספקים מאושרים יש למשרד הביטחון בנושא גדרות התרעה?
האם יש כוונה לבצע בחינה לצורך הכללת ספקים נוספים מישראל או מחו"ל?
 
  האם הפרוייקט ממומן מתוך תקציב הביטחון שאושר לאחרונה?
 
  מהי עלות הפרוייקט?
 
  מהו לוח הזמנים לביצוע?
 
  מה יהיה גורלם של ישובים יהודיים שנמצאים מחוץ למכשול המוגדר כ"מרחב התפר"?
 
  כיצד יתבצע המעבר משטח הרשות לשטח ישראל?
 
  האם ביצוע העבודות כרוך בפגיעה באתרי טבע? באתרים ארכיאולוגיים?
 
  האם שערי תקווה- עץ אפריים ואלקנה נכללים במרחב התפר?
 
   ''קבר רחל''- החלטה לגבי הכללתו ב''מרחב התפר''
 
  האם מכשול פיזי יהיה יעיל במניעת מעבר פלסטינים לתוך תחום ישראל?
 
  מה התוכנית הכוללת מעבר לתוואי בו מתבצעות העבודות?
 
  מהי תפיסת ההפעלה הצה''לית?
 
  האם גדר הביטחון הוכיחה את יעילותה ?
 
 

המידע בדף זה עודכן בתאריך 12.08.04

כל הזכויות שמורות © 2003. מדינת ישראל, משרד הביטחון.
(השימוש באתר בכפוף לתנאי השימוש).