התפיסה המבצעית  
             
        התפיסה המבצעית  
        התפיסה המנחה את בניית גדר הביטחון רואה בה מרכיב מרכזי במענה המערכתי לטיפול בבעיית הטרור. העיקרון המנחה: "יותר הגנה, פחות התקפה": המענה הכולל לטרור מושתת על שילוב של הנדבך ההגנתי והנדבך ההתקפי. הגדר הינה מרכיב הגנתי חיוני להשלמת מערך ההתמודדות עם הטרור. בהיעדר גדר, נאלץ צה"ל להגדיל את נדבך ההתקפי על מנת לפעול לסיכול הטרור בתוך ריכוזי האוכלוסייה. הדבר מביא לחיכוך מתמשך עם הפלסטינים (הגבלות תנועה, שהייה בריכוזי אוכלוסייה וכד'), ואף מצריך הפעלת כוחות בהיקפים גדולים.
השלמת הגדר תגביר את היכולת לבצע בקרה אפקטיבית על כניסת סחורות ואנשים לישראל, ולבלום את יכולת גורמי הטרור לחדור לישראל ("פיקוח מבחוץ במקום טיפול מבפנים"). לפיכך, בניית הגדר מאפשרת לישראל, כבר מעתה, להסיט את כובד המשקל לכיוון הנדבך ההגנתי.
תפיסה זו הוכיחה את עצמה במציאות, הן ברצועת עזה והן בפרויקט הנוכחי. החלקים שהוקמו מהגדר הביטחונית כבר עומדים בהצלחה במבחן האפקטיביות הביטחונית, ומביאים לירידה ניכרת בפיגועים.

על פי דיווח גורמי ביטחון, ב- 11 החודשים שחלפו מאז ראשית אוגוסט 2003 ועד ה- 30 ביוני 2004 במהלכם הופעלה גדר הביטחון מבצעית לאורך קטע רציף של כ- 140 ק"מ מסאלם לאלקנה הצליחו תשתיות הטרור הפלסטיני בשומרון להוציא לפועל 3 פיגועי הרג המוני בלבד בתחומי ישראל בהם נהרגו 26 ישראלים ונפצעו 76. בשניים מהמקרים חדרו המפגעים דרך אזורים בשומרון בהם לא הושלמה הקמתו של מרחב החיץ, ובמקרה נוסף חדרה המפגעת דרך מעבר ברטעה באמצעות שימוש בדרכון ירדני לאחר שבידוק הנשים זוהה כנקודת תורפה.
לעומת זאת, ב- 34 חודשים שחלפו מאז תחילת גל הטרור הפלסטיני הנוכחי בספטמבר 2000 ועד הקמת גדר הביטחון בסוף יולי 2003, ביצעו תשתיות הטרור המבצעית בשומרון 73 פיגועי הרג המוני (התאבדות / "הקרבה"/ מכונית תופת) בתחומי ישראל (כולל בירושלים) בהם נהרגו 293 ישראלים ונפצעו 1950.
קיומה של הגדר גרם לכך שנתיבי חדירת טרוריסטים לישראל התארכו ופעילות מודיעינית ממוקדת אפשרה סיכול פיגועים טרם חדירת המפגעים לישראל. עקב כך נכרת תנועת מפגעים מאזור השומרון לכיוון ירושלים מתוך כוונה להחדיר מפגעים לתחומי ישראל ובמיוחד לתוך ירושלים.

סרטון "משואה" מציג שילוביות זו בהתבסס על מערכת שפותחה על ידי חברת אלביט מערכות ואומצה על ידי מז"י כחלק מפרוייקט "צייד" (צבא יבשה דיגיטלי).
   
   
 
        האיומים  
     

הסתננות אנשים למטרות :

  • הטמעות באוכלוסיית ערביי ישראל.
  • ייזום אלימות מסוגים שונים.
  • הקמת תאי טרור בתוך ישראל.
  • הסתת ערביי ישראל להשתתפות באלימות ובפעולות טרור.
 
 
             
             
             
     

אירועי טרור

  • במרחב התפר ובתוך שטח ישראל
  • מעשי טרור מסוגים שונים : ירי, מטעני נפץ, מתאבדים, מכוניות תופת, הרג המוני.
 
 
             
             
             
  תצוגת שלל מספינת קארין A שנתפסה על ידי צה"ל. צילום : דובר צה"ל.

ביקורת למניעת חדירת מפגעים. צילום : במחנה.
   

הברחת נשק ואמצעי לחימה

  • כלי נשק, חומרי חבלה ומטעני נפץ לתוך ישראל
  • כלי נשק וחומרים מסוכנים המשמשים לייצור מטעני חבלה.

 

 
 
             


   
 
  הרעיון המבצעי - המענה:
 
 

הגנה לאורך שני צידי מרחב התפר באחריות צה"לית שלמה באמצעות מאמץ אחזקה על בסיס המכשול, תוך פעולה בעורפו בעומק המספק מרחב ליירוט איומים, ומאמץ אבטחה על בסיס פעולה בעומק מלב שטח A ועד למכשול, בעתירות מודיעינית, הפעלת מאמץ חישה ויירוט רציף, באחריות פיקוד ושליטה של צה"ל על היחידות הפועלות במרחב, תוך מיצוי יתרונותיהם היחסיים (צה"ל, מג"ב ומשטרת ישראל). למענה המבצעי יש מספר אתגרים מבצעיים שכרוכים זה בזה ומידת התיאום ביניהם תבטיח את הביטחון ושגרת החיים בישראל.

האתגרים המבצעיים :

  • תיאום ושיתוף פעולה צה"ל - משטרת ישראל - מג"ב
  • היכולת לסכל פיגוע לפני התרחשותו
  • מרקם חיים לפלסטינים
  • חסימת הטרור לפני ההגעה למכשול
 
   
 
  עקרונות התפיסה המבצעית
 
 

התפיסה המבצעית שמנחה את תוכנית "מרחב התפר" הינה לתת מענה להגדרת האיומים, ולהגן על מדינת ישראל והאוכלוסייה האזרחית מפני איום הטרור ופעילות פלילית.

המשימה שהוגדרה בעקבות זאת:

  • מניעת יציאת טרור ואמל"ח משטחי איו"ש למדינת ישראל.
  • מניעה וסיכול מעבר בלתי מבוקר של: הולכי רגל, רכב ומטען מתחומי איו"ש לשטחי מדינת ישראל.
  • צמצום העברת אמל"ח משטחי מדינת ישראל לשטחי הרשות הפלשתינית.
  • מניעת ירי יעיל משטחי הרשות הפלשתינית לעבר ישובים ישראלים ומתקני תשתית חיוניים.
  • אכיפת שלטון החוק
 
   
 
       
התפיסה המבצעית שגובשה כוללת שלשה רבדים עיקריים:
   
       
   
     
  • מאמץ אבטחה
    • הרתעה - פעילות העומק
    • סיכול ממוקד ומרחבי

 

 
 
             
             
             
     
  • מאמץ החזקה
  • מכשול אינדיקטיבי
  • מעברים
  • חישה ויירוט
  • אבטחת יישובים ומתקנים
 
 
             
             
             
     
  • מאמץ תומך
  • אמצעי תצפית ואיכון
  • שגרת חיים לישראלים
  • מרקם חיים לפלסטינים

 

 
 
             

 

 

 

המידע בדף זה עודכן בתאריך 31.01.2007

כל הזכויות שמורות © 2003. מדינת ישראל, משרד הביטחון.
(השימוש באתר בכפוף לתנאי השימוש).